בית הדין לעבודה הנו הערכאה המוסמכת לדון בעניינים הקשורים ביחסי עובד ומעסיק ובעניינים נוספים שנקבעו בחוק ובתקנות כגון, ערעורים על החלטות מסוימות של הביטוח הלאומי, מספר מצומצם של סעיפים מפקודת הנזיקין ועוד.
עובד שנקלע למצב בו לא משולמות לו זכויותיו הכספיות ו/או הופרו כלפיו חוקי עבודה כאלה ואחרים (למשל - פיטורין בהריון), רשאי להגיש תביעה לבית הדין לעבודה המצוי במחוז (אזור גיאוגרפי הקובע את הסמכות המקומית) שבו בדרך כלל בוצעה העבודה.
חשוב לדעת כי לבית המשפט לתביעות קטנות אין סמכות לדון בענייני עבודה, זאת גם אם מדובר בסכומי כסף שבאופן רגיל מצויים בסמכותו.
תביעה המוגשת לבית הדין לעבודה צריכה להיות מפורטת דיה, מכומתת בחישובים מהימנים, ובעלת רקע עובדתי ברור ונהיר בכדי להפיק תוצאה מיטבית מהגשת התובענה.
הליך התביעה מתחיל עם מסירת עותק כתב התביעה לידי הנתבע בהמצאה כדין (אישור מסירה על ידי שליח או פקיד דואר), אז על הנתבע להגיש כתב הגנה מטעמו המפרט את עמדתו בקשר לטענות הנטענות בכתב התביעה (יוגש בד"כ 15-30 יום בהתאם למהות ההליך).
לאחר הגשת כתב ההגנה יקבע בית הדין דיון ראשון הקרוי "קדם משפט" אשר עד לו ינהלו הצדדים את ההליכים המקדמיים וגילויי המסמכים הנחוצים לצורך שלב הראיות, כאשר מגמתו של בית הדין היא לנסות ולהביא את הצדדים בדיון זה להבנות והסכמות.
לעתים רבות, טרם קדם המשפט ואף לאחריו, נקבע מועד גישור ללא תשלום בין בצדדים מטעם בית הדין, הליך שנועד לפתור סכסוכים וליישב את המחלוקות.
לבסוף אם לא צלחו ניסיונות הפשרה, ייקבע מועד להוכחות, בו יטען כל צד בתצהיר את טענותיו ויעיד עליהן באזהרה ואז רשאי יהיה כל צד לחקור את המצהיר וכן לחקור את עדיו.
רק לאחר דיון ההוכחות, יתן בית הדין פסק דין וזאת לא לפני שלב הסיכומים, הוא סיכום הטענות (בד"כ בכתב) לבית הדין לצורך מתן הכרעה (תיק ממוצע בבית הדין לעבודה יכול לקחת בין שנה וחצי ל- 3 שנים ובמקרים חריגים יותר מכך).
חשוב מאד להיוועץ עם עו"ד המכיר ומצוי בפרוצדורה המשפטית האמורה כאן רק על קצה המזלג.