פיטורים אחרי מילואים

פיטורים אחרי מילואים | פיטורים לפני מילואים

פיטורים אחרי מילואים אסורים על פי חוק, ומי שפוטר בעקבות שירות המילואים יכול לתבוע את המעסיק. במאמר זה אסקור את נושא שירות המילואים בהקשר של שוק התעסוקה וההגנות הקיימות לחיילי המילואים החוששים לאבד את מטה לחמם.

נראה כי שוק העבודה הישראלי מתמודד עם סוגיה מאוד ייחודית – היעדרות ממקום העבודה בעקבות קריאה לשירות מילואים, קריאה אשר יכולה להתבצע גם במסגרת צו מיידי שאינו מאפשר למעסיק אפילו להתכונן להיעדרות העובד.

השאלות המשפטיות הקשורות לכל הנושא של פיטורים לפני מילואים, במהלך השירות או אחריו הפכו לרלוונטיות במיוחד בשנתיים האחרונות – שנתיים בהן התמודדנו עם גיוסים נרחבים וממושכים. עובדים רבים נדרשו לעזוב את מקום העבודה ולצאת לשדה הקרב.

רבים מחיילי המילואים מתלוננים על פגיעה תעסוקתית הכוללת פיטורים אחרי מילואים, הוצאה לחופשה ללא תשלום וכל מיני שינויים בתנאי העבודה אשר התרחשו במהלך היעדרותם. אם גם אתם נפגעתם, פנו אל עורך דין דיני עבודה שלמה ולר אשר ילחם על זכויותיכם.

התשתית החוקית להגנה על חיילי המילואים

הבסיס המשפטי המרכזי להגנה על משרתי מילואים בתחום התעסוקה נמצא בחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט-1949, שהורחב לאורך השנים כדי להתאים למציאות הביטחונית.

סעיף 41 לחוק קובע במפורש:

(א1) לא יפטר בעל מפעל עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו (בחוק זה – פיטורים בשל שירות מילואים), ואם פיטרו – בטלים הפיטורים.

אך קיימות הגנות נוספות, גם בחוק עבודת נשים, תשי״ד-1954, וגם חוק שירות ביטחון, התשמ״ו-1986.

מתוקף חוקים אלו הוקמה ועדת התעסוקה במשרד הביטחון. זוהי הוועדה שבסמכותה לאשר פיטורים של חיילי מילואים, או לבחון תלונות של משרתי מילואים שפוטרו או שזכויותיהם נפגעו בצורה אחרת. זוהי ועדה מעין שיפוטית, ובסמכותה לקבוע השבת עובד לעבודה וגם תשלום פיצויים על הנזק שנגרם לו בעקבות המהלך.

פיטורים במהלך שירות המילואים

באופן כללי – בזמן שהעובד משרת במילואים, חל איסור מוחלט לפטרו מכל סיבה, אלא אם התקבל היתר מראש מוועדת התעסוקה. ההיתר ניתן רק במקרים חריגים, כגון קריסה כלכלית מוכחת של המעסיק או התנהגות חמורה של העובד שאינה קשורה לשירות

אך מה קורה כאשר ניתן צו מילואים, והעובד מפוטר לפני שיצא לשירות פעיל, או מקרה של פיטורים לאחר מילואים? גם במקרים אלו קיימות הגנות משפטיות כפי שמייד אסביר.

פיטורים לפני מילואים

פיטורים על רקע שירות מילואים יכולים להתרחש בנקודת זמן שונות – במהלך השירות, פיטורים לפני מילואים ופיטורים אחרי מילואים. כל אחד מהמקרים אינו חוקי.

אם תקראו שוב את סעיף 41 לחוק, הסעיף קובע ״ “לא יפטר מעסיק עובד מחמת שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי במילואים״. כלומר המחוקק הבין שמעסיקים עשויים לראות בכל נושא המילואים מגבלה עבורם, ולנסות לפטר עובדים לפני השירות על מנת לעקוף את הבעיה – ולכן הרחיב את ההגנה.

מעסיק המבקש לפטר עובד שנקרא לשירות מילואים, גם אם זה לפני השירות, נדרש להיתר מיוחד מהוועדה. עליו להראות כי הפיטורים אינם קשורים לשירות המילואים.

מקרה יותר מעניין הוא מקרה שבו עדיין לא הונפק צו גיוס רשמי, אך המעסיק מקדים לפטר את העובד, או נמנע מהעסקתו, מתוך הנחה שהוא צפוי להיקרא לשירות מילואים ולהיעדר ממקום העבודה. מקרה כזה הוא אפליה אסורה – ישנן הגנות הנובעות מתוך חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

פיטורים אחרי מילואים

ההגנה ממשיכה גם לאחר שירות המילואים, והיא נובעת מתוך חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) הקובע כי לא ניתן לפטר את העובד במשך 30 יום לאחר חזרתו. זהו איסור על פיטורים, כמו גם כל שינוי בהיקף המשרה או שכר העבודה. ניתן לעשות זאת רק בכפוף לאישור מוועד התעסוקה במשרד הביטחון.

שימו לב כי בעקבות הלחימה הממושכת והיקף גיוס המילואים, ניתן צו הרחבה אשר האריך את התקופה למשך 60 יום (עבור מי ששירת לפחות 60 יום). הצו ניתן עבור מי ששירתו במילואים בין השביעי באוקטובר 2023, ועד ה 31 לדצמבר 2024.  פיטורים בתקופת ההרחבה, כלומר בין היום ה 31 ליום ה 60, כפופים לאישור של ועד הפיקוח במשרד העבודה, ולא ועדת התעסוקה של משרד הביטחון כפי שמתרחש בשלושים הימים הראשונים.

ומה לגבי בני זוג

בשנת 2024 חוקקה הכנסת את תיקון מספר 19 לחוק חיילים משוחררים. התיקון קובע כי עובד או עובדת שהם ההורה האחר לילד משותף עם משרת או משרתת במילואים פעילים מוגנים מפני פיטורים או פגיעה בתנאי העסקתם מחמת שירות המילואים של בן או בת הזוג.

ההגנה חלה כל עוד הילד המשותף טרם מלאו לו 14 שנים, ונועדה לאפשר להורה שנותר בבית להתמודד עם היעדרות בן הזוג המגויס מבלי לחשוש לפגיעה בפרנסתו.

ועדת התעסוקה במשרד הביטחון

במקרה של פיטורים אחרי מילואים, עובד שפוטר או שנפגעו תנאי העסקתו, יכול לפנות אל ועדת התעסוקה של משרד הביטחון. יש להגיש טופס תביעה, יחדיו עם צו המילואים ומכתב הפיטורין. מומלץ לעשות זאת בעזרתו של עורך דין לענייני דיני עבודה על מנת להבטיח כי יוכח הקשר הסיבתי והתביעה תתקבל.

הועדה מוסמכת להחזיר את העובד לעבודה, ואף לקבוע עבורו פיצוי.

מעסיקים המעוניינים לפטר עובד בשירות מילואים צריכים לפנות לוועדה מראש ולקבל את אישורה. אך כמובן שעצם הפניה מראש אינה מבטיחה אישור. על המעסיק להוכיח סיבות מהותיות לפיטורין שאינן קשורות לשירות המילואים, כמו למשל בעיות כלכליות בעסק או בילויים לקויים של העובד.

עורך דין זכויות עובדים שלמה ולר

ההגנה על משרתי מילואים בתעסוקה היא ערך חשוב. לא יתכן כי ציבור המסכן את חייו לטובת ההגנה על המדינה ואזרחיה, ימצא את עצמו משלם את המחיר גם בזירה התעסוקתית.

ההגנות החוקיות נועדו לשמור על שוויון הזדמנויות ולהבטיח כי משרתי המילואים ובני משפחותיהם לא ייפגעו בשל מחויבותם למדינה. במקרים שבהם מעסיקים מפרים את החוק – חשוב לפנות מוקדם ככל האפשר לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי.

עו״ד שלמה ולר הוא עורך דין מנוסה בדיני עבודה ובמשפט האזרחי, המעניק ייעוץ וייצוג לעובדים ולמעסיקים במגוון תחומים, בהם פיטורים ללא שימוע כדין, אי תשלום שכר או אי תשלום שעות נוספות, פגיעה בזכויות סוציאליות, הפליה או הטרדה מינית במקום העבודה, פיטורים בזמן היריון או חופשת לידה ועוד מקרים רבים.

פיטורים אחרי מילואים | פיטורים לפני מילואים

למידע נוסף צרו קשר