כאשר מעסיק או עובד אינם עומדים בתנאי החוזה שנחתם ביניהם, מדובר בהפרת חוזה. הפרה זו יכולה להוביל לתביעות משפטיות ולדרישה לפיצויים בגין הנזק שנגרם לצד השני.
משרדו של עורך דין שלמה ולר מתמחה בתחום דיני העבודה ובעל ניסיון עשיר בייצוג עובדים ומעסיקים. עם מחויבות בלתי מתפשרת למקצועיות ואמינות, המשרד מספק פתרונות משפטיים מותאמים אישית, תוך ליווי צמוד בכל שלב בתהליך המשפטי.
כאשר מעסיק או עובד אינם עומדים בתנאי החוזה שנחתם ביניהם, מדובר בהפרת חוזה. הפרה זו יכולה להוביל לתביעות משפטיות ולדרישה לפיצויים בגין הנזק שנגרם לצד השני.
פעולה או התנהגות המנוגדת לתנאים שהוסכמו בין העובד לבין המעסיק במסגרת יחסי העבודה ביניהם.
הפרת חוזה עבודה מתרחשת כאשר אחד הצדדים, המעסיק או העובד, אינו מקיים את התנאים וההתחייבויות אשר נקבעו במסגרת חוזה העבודה, בין אם מדובר בהסכם כתוב ובין אם בהסכם שהושג בעל פה. במצבים של הפרה כזו, הצד הנפגע רשאי לדרוש את אכיפתו של החוזה או לקבל פיצויים בגין נזקיו. בתי הדין לעבודה בישראל בוחנים מקרים של הפרות חוזים על פי נסיבות האירוע, הסכמות מפורשות ומשתמעות שבין הצדדים וכן לפי חוקי העבודה הרלוונטיים ודיני החוזים הכלליים. סוגיות נפוצות להפרות כוללות אי-תשלום שכר וזכויות סוציאליות, שינוי חד-צדדי בתנאי ההעסקה או סיום יחסי עבודה שלא כחוק.
על מנת שתקום עילת תביעה בגין הפרת חוזה עבודה יש להראות כי אכן קיימים תנאים מחייבים מוסכמים וכי נעשתה הפרה ממשית וברורה של תנאי יסודי בחוזה על ידי צד להסכם העבודה. התובע צריך להציג ראיות ברורות להפרה ואת הנזק שנגרם לו בעקבותיה.
בהוכחת הפרת חוזה עבודה, בית הדין לעבודה עשוי לפסוק לצד שנפגע פיצוי כספי בהתאם לנזק הישיר שהוכח. בנוסף, לעיתים יינתנו סעדים נוספים כגון צווי מניעה למניעת המשך ההפרה או צווי עשה המחייבים את הצד המפר למלא אחר התחייבותו החוזית המקורית. במקרים חמורים במיוחד עשויים להתקבל גם פיצויים בגין עוגמת נפש או התנהלות חסרת תום לב.
תקופת ההתיישנות להגשת תביעה בגין הפרת חוזה עבודה עומדת בדרך כלל על שבע שנים ממועד ההפרה בפועל ובהתאם לחוק ההתיישנות הכללי החל בישראל. עם זאת, קיימים חריגים וסייגים בחוקים שונים כגון חוק הגנת השכר וחוקים נוספים הקובעים תקופות קצרות יותר לזכויות מסוימות ולכן יש לפעול במהירות ובהקדם האפשרי בעת גילוי ההפרה.
| נושא | תיאור עיקרי | הערות רלוונטיות |
|---|---|---|
| אי-תשלום שכר במועד | המעסיק אינו משלם את שכר העובד בזמן כפי שסוכם בחוזה העבודה. | מזכה בפיצויי הלנת שכר לפי החוק. |
| שינוי חד צדדי בתפקיד העובד | המעסיק משנה משמעותית את הגדרת התפקיד ללא הסכמת העובד וללא היתר מפורש בחוזה. | עשוי להצדיק התפטרות בדין מפוטר. |
| סיום העסקתו ללא הודעה מוקדמת | פיטורי עובד באופן מיידי תוך הפרת חובת מתן הודעה מראש כמחויב על פי החוק והחוזה. | מזכה בפיצוי חלף הודעה מוקדמת לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות. |
במצב כזה זכאי העובד לקבל מהמעסיק פיצוי כספי בשווי השכר שהיה משתלם לו בתקופת ההודעה המוקדמת אותה לא קיבל. מטרתו של הפיצוי היא לאפשר לעובד למצוא מקור הכנסה חלופי בפרק זמן זה ולקבל הגנה כלכלית מינימלית המעוגנת בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות.
בית הדין רשאי להעניק לעובד סעדים כגון אכיפתו של התנאי שהופר (צו "עשה"), מתן צו מניעה להפסקתה של ההפרה וכן פסיקת פיצויים כספיים המשקפים את הנזק שנגרם עקב אותה ההפרה – כולל הפסדי השתכרות ונזקים מוכחים אחרים כמו עוגמת נפש ופגיעה בזכויות סוציאליות בסיסיות מובטחות לעובדים לפי דין.
כאשר המיקום החדש גורם הרעה מוחשית בתנאים לעומת המקום בו הוסכם תחילה ושינוי זה לא צוין מראש במסגרת החוזית ואינו סביר ביחס לתפקיד – מדובר בהפרת תנאי יסודי של ההסכם שעלול להצדיק תביעה ואף להתיר לעובד להתפטר ולקבל זכויות כאילו פוטר ("התפטרות בדין מפוטר"). כל מקרה נבחן לגופו בבית הדין לעבודה.
המידע בדף זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. אין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות או אחרות. בכל מקרה יש להיוועץ בעורך דין מוסמך. כל הזכויות שמורות.
