עובדים המועסקים על ידי קבלנים או חברות צד שלישי זכאים לשכר ותנאים סוציאליים מלאים, כמו ביטוח לאומי, פנסיה וימי חופשה. המעסיק הישיר והחברה שמקבלת את השירות נושאים באחריות משותפת לזכויות העובדים.
משרדו של עורך דין שלמה ולר מתמחה בתחום דיני העבודה ובעל ניסיון עשיר בייצוג עובדים ומעסיקים. עם מחויבות בלתי מתפשרת למקצועיות ואמינות, המשרד מספק פתרונות משפטיים מותאמים אישית, תוך ליווי צמוד בכל שלב בתהליך המשפטי.
עובדים המועסקים על ידי קבלנים או חברות צד שלישי זכאים לשכר ותנאים סוציאליים מלאים, כמו ביטוח לאומי, פנסיה וימי חופשה. המעסיק הישיר והחברה שמקבלת את השירות נושאים באחריות משותפת לזכויות העובדים.
המשמעות המשפטית של זכויות עובדים המועסקים באמצעות צד שלישי היא אחריות וזכויות משפטיות מיוחדות כלפי עובד המוצב אצל משתמש בפועל אך מועסק בידי קבלן כוח אדם או שירותים.
עובדים המועסקים על ידי צד שלישי בישראל, כגון עובדי חברות כוח אדם או עובדי חברות שירותים, זכאים להגנות ולזכויות מיוחדות במסגרת דיני העבודה. החוק מטיל חובה משותפת על המשתמש בפועל ועל המעסיק הישיר להבטחת הזכויות הסוציאליות והכספיות של העובד. בהתאם לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם וחוק הגברת האכיפה, קיימת חובה לוודא כי תנאי העבודה תקינים וכי העובד מקבל את כלל הזכויות החוקיות שלו: שכר מינימום, שעות עבודה ומנוחה, הפרשות לפנסיה וזכויות סוציאליות נוספות. בנוסף, לאחר תקופת העסקה מסוימת (לרוב תשעה חודשים אצל אותו מעסיק בפועל), ישנה חובה להפוך את העובד לעובד מן המניין של מקום העבודה בפועל.
בהתקשרות בהעסקת עובד דרך צד שלישי (חברות כוח אדם או שירותים), הדין הישראלי מחייב עמידה בתנאים ברורים לצורך החלת הזכויות. בין היתר נדרש כי ההעסקה תהיה אמיתית ולא פיקטיבית ותחול עמידה בתקופת הזמן שנקבעה בחוק, בדרך כלל תשעה חודשי העסקה רצופים במקום אחד.
המעסיק הישיר וצד ג' שבו מועסק העובד אחראים במשותף להענקת הזכויות והגנה עליהן. למשתמש בפועל ישנה אחריות לוודא תשלום מלא ומדויק בגין שכר העובדים וזכויותיהם הסוציאליות והכלכליות מכוח חוקי העבודה הקיימים בישראל.
אם הופרשו פחות מהזכות הנדרשת או התרחשה פגיעה בזכויות העובדים בשל התקשרות עם צד ג', רשאי בית הדין לעבודה לקבוע פיצויים בגין ההפרות האלה. הפיצוי עשוי לכלול הפרשי שכר ותשלומים סוציאליים שלא שולמו כדין, לצד פיצויים נוספים בהתאם לנסיבות.
| נושא | תיאור עיקרי | הערות רלוונטיות |
|---|---|---|
| תקופת מעבר לעובד מן המניין | לאחר 9 חודשים חייב מקום העבודה לקלוט את העובד ישירות. | על פי חוק העסקת עובדים ע"י קבלני כוח אדם |
| חובת דיווח ובקרה מצד המשתמש בפועל | המשתמש חייב לבדוק שהתשלומים וזכויות העובד משולמים במלואם כנדרש בדין. | ראו חוק הגברת האכיפה בדיני עבודה |
| איסור אפליית עובדי צד שלישי ביחס לעובדים ישירים | אסורה אפליה בתנאי העסקה בין עובדים המועסקים ישירות ועובדים מצד ג'. |
ניתן לתבוע הן את חברת כוח האדם והן את מקום העבודה שהשתמש בשירותים בבית הדין לעבודה לשם גביית התנאים הסוציאליים שחויבו בחוק ולא שולמו במלואם או בזמן הנכון. בית הדין יבחן אחריות משותפת ויחייב לשלם את מלוא התשלומים המגיעים בצירוף פיצויי הלנת שכר במקרה המתאים.
לאחר תקופת 9 חודשי עבודה רציפים דרך חברת כח האדם באותו מקום עבודה, זכאי העובד להיקלט ולהפוך לעובד מן השורה במקום בו הוא מועסק בפועל. מאותו הרגע יחסי עובד־מעסיק מתקיימים באופן ישיר בלבד בין הצדדים ללא מתווכים נוספים וזאת בהתאם לחוק להעסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם תשנ"ו-1996.
האחריות מוטלת במשותף הן על החברה הקבלנית והן על המשתמש בפועל. במקרה תאונת עבודה רשאי העובד לתבוע הן מהמוסד לביטוח לאומי וגם במקרים המתאימים מהמעסיקים עצמם – הקבלן וחברת המשתמש – ככל שיוכח שהם התרשלו בקיום הוראות הבטיחות בעבודה או לא מילאו כראוי אחר חובותיהם לפי דין בתחום בטיחות וגיהות תעסוקתית.
המידע בדף זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. אין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות או אחרות. בכל מקרה יש להיוועץ בעורך דין מוסמך. כל הזכויות שמורות.
