החוק מחייב מעסיקים לשלם שכר שווה לעובדים המבצעים עבודה שווה או דומה, ללא אפליה על בסיס מגדר, גיל, דת או גזע.
משרדו של עורך דין שלמה ולר מתמחה בתחום דיני העבודה ובעל ניסיון עשיר בייצוג עובדים ומעסיקים. עם מחויבות בלתי מתפשרת למקצועיות ואמינות, המשרד מספק פתרונות משפטיים מותאמים אישית, תוך ליווי צמוד בכל שלב בתהליך המשפטי.
החוק מחייב מעסיקים לשלם שכר שווה לעובדים המבצעים עבודה שווה או דומה, ללא אפליה על בסיס מגדר, גיל, דת או גזע.
המשמעות המשפטית של מונח זה הינה החובה הקבועה בדין בישראל לשלם לעובדים ולעובדות שכר שוויוני כאשר הם מבצעים עבודה זהה, דומה או שוות ערך באותו מקום עבודה.
עיקרון השוויון בשכר מעוגן בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשנ"ו-1996. בהתאם להוראות החוק, אסור למעסיק לשלם לעובד ולעובדת שכר שונה בגין אותה עבודה או עבודות בעלות מאפיינים דומים, אלא אם קיימים טעמים לגיטימיים ומוכחים לכך. העובד רשאי לדרוש מהמעסיק מידע בדבר פערי השכר במקום העבודה לצורך בירור חשד להפליה. הפרת חובת השוויון בשכר עשויה להוביל לתביעות בבתי הדין לעבודה ולפסיקת פיצויים משמעותיים לטובת העובדים שהופלו לרעה בשכרם.
כדי שחובה זו תחול, יש לבדוק אם מתקיימים שני תנאים בסיסיים: ראשית, מדובר בעבודה זהה או בעלת אופי דומה במהותה ובדרישותיה; שנית, שני העובדים מועסקים אצל אותו המעסיק או באותו מקום עבודה. לאחר שהתנאים מתמלאים חובה על המעסיק לשלם באופן אחיד ושווה לכלל העובדים ללא הבדל מגדרי או אחר.
המעסיק נושא באחריות מלאה לוודא כי אין הבחנות בלתי מוצדקות בגובה השכר בין עובדים המבצעים אותה עבודתה או עבודות בעלות ערך דומה. הוא מחויב למסור לעובד נתונים המשקפים פערי השכר ובנסיבות מסוימות עליו אף להוכיח כי הפערים בשכר אינם נובעים מהפליה פסולה אלא משיקולים ענייניים ומוצדקים.
במקרה של הפרת הזכות לשוויון בשכר רשאי בית הדין לפסוק לטובת התובע פיצוי כספי ריאלי בשל ההפרשים שלא שולמו בתקופת ההפליה וכן פיצויים נוספים לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה בשל עוגמת נפש ואפליה אסורה. במקרים חמורים תיתכן אף הטלת קנסות כספיים גבוהים על המעסיקים המפרים את החוק.
| נושא | תיאור עיקרי | הערות רלוונטיות |
|---|---|---|
| בסיס חוקי מרכזי | חוק שכר שווה לעובדת ולעובד תשנ"ו–1996 | עוסק בעיקר בהפליה בין נשים לגברים אך אינו מוגבל רק לכך. |
| נטל הראייה בבית הדין | באחריות המעסיק להסביר ולהוכיח את הצדקת הפער בשכר. | נטל ראייה מוגבר לטובת העובד במקרים של אפליה לכאורה. |
| תקופת התיישנות לתביעה כספית | עד שבע שנים ממועד היווצרות העילה לתביעה הכספית. | - |
"פערי השכר מותרים רק כאשר קיימים טעמים ענייניים כגון ניסיון מקצועי מוכח, כישורי עובדים ספציפיים הרלוונטיים לביצוע העבודה, תפקוד איכותי מוכח לאורך זמן וכיו"ב. לא יתקבלו הצדקות כלליות ובלתי מוכחות כמו דרישה מעורפלת ל'גמישות שעות' או העדר יסוד עובדתי ממשי."
"כן. סעיף 10 לחוק מאפשר לבית הדין לפסוק פיצוי אף ללא הוכחת נזק מיוחד בפועל במקרה בו הוכחה הפליה מכוונת או כשהפער אינו מוצדק. עם זאת, הפיצוי בדרך כלל יחושב לפי מידת הפגיעה והנתונים הספציפיים שיוצגו בבית הדין."
"לא. אי ידיעת החוק אינה מהווה הגנה משפטית בפני תביעה בגין הפליית עובד בשכר. האחריות לוודא שהשוויון נשמר מוטלת תמיד על כתפי המעסיק בלבד. בית הדין יקבע את הפסיקה בהתאם לחומרת הנסיבות ולא בהתאם לטענת אי-ידיעה."
המידע בדף זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. אין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות או אחרות. בכל מקרה יש להיוועץ בעורך דין מוסמך. כל הזכויות שמורות.
