מצב שבו המעסיק מחלק את שכר העובד באופן פיקטיבי (לדוגמה: חלוקה בין שכר בסיס לבונוסים) כדי להקטין את תשלומי המס או ההפרשות הסוציאליות. פעולה זו מנוגדת לחוק ועלולה להוביל לסנקציות משפטיות.
משרדו של עורך דין שלמה ולר מתמחה בתחום דיני העבודה ובעל ניסיון עשיר בייצוג עובדים ומעסיקים. עם מחויבות בלתי מתפשרת למקצועיות ואמינות, המשרד מספק פתרונות משפטיים מותאמים אישית, תוך ליווי צמוד בכל שלב בתהליך המשפטי.
מצב שבו המעסיק מחלק את שכר העובד באופן פיקטיבי (לדוגמה: חלוקה בין שכר בסיס לבונוסים) כדי להקטין את תשלומי המס או ההפרשות הסוציאליות. פעולה זו מנוגדת לחוק ועלולה להוביל לסנקציות משפטיות.
משמעותו המשפטית של המונח חלוקת שכר פיקטיבית היא פיצול מלאכותי או מדומה של רכיבי שכר העובד כדי להימנע מתשלום זכויות סוציאליות וזכויות נלוות אחרות כחוק.
חלוקת שכר פיקטיבית היא מצב שבו מעסיק מבצע הפרדה מלאכותית בין רכיבים שונים במשכורתו של העובד, במטרה להתחמק מתשלום הזכויות הסוציאליות המגיעות לעובד לפי דין. פעולה זו נחשבת כהפרה חמורה של דיני העבודה בישראל ועלולה לגרור הטלת סנקציות משפטיות על המעסיק ותשלום פיצויים משמעותיים לעובדים. בית הדין לעבודה בוחן את תכלית התשלומים, מטרתם האמיתית והאם החלוקה מוצדקת עניינית או שמא מדובר בחלוקה מלאכותית ופסולה לצורך הימנעות מזכויות עובד מוגנות בחוק.
בית הדין יבחן אם מדובר בחלוקה כוזבת או מלאכותית שאינה משקפת את מהות יחסי העבודה בפועל. בין היתר ייבדקו ההסכם עם העובד, ההתנהלות בפועל ואופן חישוב הרכיבים השונים.
מעסיק המבצע חלוקת שכר פיקטיבית חשוף לתביעות ולחיוב בתשלום הפרשי זכויות כגון: דמי חופשה, שעות נוספות, דמי הבראה ופיצויי פיטורים. בנוסף עלול המעסיק להיות מחויב בפיצוי בגין עוגמת נפש ואף בקנסות במסגרת אכיפה מינהלית.
בית הדין לעבודה קבע במספר פסיקות כי כאשר מוכיחים שעיקר התכלית לחלוקה היא הפחתת הזכויות הסוציאליות – מדובר בחלוקת שכר אסורה ופיקטיבית. במקרים אלה נפסק שעל המעסיק לשלם הפרשי זכויות ומוטלות עליו סנקציות משמעותיות.
| נושא | תיאור עיקרי | הערות רלוונטיות |
|---|---|---|
| בחינת הרכיבים בשכר העובד | בדיקה האם קיימת הצדקה עניינית לפיצול השכר לרכיבים שונים | נקודת מבט מהותית ולא פורמליסטית בלבד |
| זכאות לפיצויי הלנת שכר והפרשים נוספים | במקרה שהוכחה החלוקה כפיקטיבית יחויב המעסיק בהשלמת הזכויות החסרות ובפיצויי הלנה אפשריים | בהתאם לפסיקה ולהוראות חוק הגנת השכר וחוק פיצויי הפיטורים |
| התיישנות זכויות בתביעה בשל חלוקת שכר כוזבת | תקופת ההתיישנות בדרך כלל עומדת על שבע שנים ממועד היווצרות העילה בהתאם לחוק ההתיישנות ולחקיקה ספציפית בדיני עבודה בישראל | - מומלץ לפעול בהקדם למניעת אובדן זכויות עקב התיישנות - |
כן. אם רכיב מסוים בשכר משולם באופן קבוע ומהווה חלק אינטגרלי מהשכר הרגיל ולא תוספת מותנית אמיתית, בתי הדין יקבעו שהוא חלק משכר הבסיס המחייב תשלום זכויות נוספות כגון חופשה ופנסיה לפי חוק.
המשמעות הינה שהמעביד יהיה חייב להשלים את מלוא ההפרשים בזכויות סוציאליות לעובדים שנפגעו מחלוקה זו ולעיתים אף לשאת בקנסות מנהליים, ריביות ופיצויי הלנת שכר או הלנת פיצויים בהתאם לחומרת ההפרה.
כאשר מדובר ברכיבים שמשקפים תגמול מיוחד אמיתי כמו פרמיה, עמלה או מענקים תלויי ביצועים ואינם חלק משגרת העבודה הקבועה ואינם מהווים תחבולה למניעת הזכאות לזכויות הנלוות – אז יכיר בית הדין בהצדקה לחלוקה זו כרשאית לפי החוק.
המידע בדף זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. אין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות או אחרות. בכל מקרה יש להיוועץ בעורך דין מוסמך. כל הזכויות שמורות.
