איגודי עובדים הם גופים שמטרתם להגן על זכויות העובדים, לייצגם מול המעסיקים, ולנהל משא ומתן קיבוצי בשם העובדים. זכות ההתאגדות מוכרת בחוקי העבודה, והחוק אוסר על מעסיקים לפגוע בזכויות עובדים המתאגדים באיגוד מקצועי.
משרדו של עורך דין שלמה ולר מתמחה בתחום דיני העבודה ובעל ניסיון עשיר בייצוג עובדים ומעסיקים. עם מחויבות בלתי מתפשרת למקצועיות ואמינות, המשרד מספק פתרונות משפטיים מותאמים אישית, תוך ליווי צמוד בכל שלב בתהליך המשפטי.
איגודי עובדים הם גופים שמטרתם להגן על זכויות העובדים, לייצגם מול המעסיקים, ולנהל משא ומתן קיבוצי בשם העובדים. זכות ההתאגדות מוכרת בחוקי העבודה, והחוק אוסר על מעסיקים לפגוע בזכויות עובדים המתאגדים באיגוד מקצועי.
איגודי עובדים הם גופים משפטיים המייצגים עובדים ופועלים להגן על זכויותיהם ותנאיהם במסגרת דיני העבודה בישראל.
על פי הדין הישראלי, איגודי עובדים הינם ארגונים בעלי מעמד משפטי מוכר הפועלים לייצוג האינטרסים של העובדים מול המעסיקים ובפני רשויות המדינה. חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957 וחוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957 מעניקים להם סמכויות מיוחדות בכל הנוגע למשא ומתן קולקטיבי, חתימה על הסכמי עבודה קיבוציים והכרזה על סכסוך עבודה ושביתה. כמו כן החוק מטיל חובה על המעסיק שלא למנוע או להפריע לעובדיו להתאגד ומחייבו לשתף פעולה בתום לב עם נציגות העובדים במו"מ להסכם קיבוצי.
בהתאם לפסיקה וחקיקה בישראל, בכדי שאיגוד עובדים יהיה יציג במקום עבודה עליו לייצג לפחות שליש מהעובדים הרלוונטיים באותו מקום עבודה. ארגון שהוכר כיציג זוכה לזכות בלעדית לנהל משא ומתן בשם כלל העובדים באותה יחידה מול ההנהלה.
מעסיק חייב לאפשר לעובדיו להתאגד ואסור לו להתערב או לפגוע בזכות זו בשום אופן. פגיעה בזכות ההתארגנות יכולה לגרור אחריה צעדים משפטיים מצד איגוד העובדים בבית הדין לעבודה, לרבות צווי מניעה ופיצויים לעובדים שנפגעו.
הפרת הזכויות הקשורות באיגוד עובדים עשויה להביא לפסיקות הכוללות פיצויים כספיים מוגדלים בגין הפגיעה בזכות ההתארגנות, צווים להשבת המצב לקדמותו ולעיתים אף הטלת קנסות כנגד מעסיקים המפרים את החובה לשמור על זכות ההתארגנות.
| נושא | תיאור עיקרי | הערות רלוונטיות |
|---|---|---|
| זכות התארגנות | הזכות הבסיסית של עובד להצטרף לארגון עובדים לפי בחירתו ללא הפרעה מצד המעביד. | מעוגנת בחקיקה ובפסיקת בתי הדין לעבודה. |
| הכרזה על יציגות | מצב בו הארגון הוא היחיד הרשאי לנהל מו"מ ולחתום על הסכם קיבוצי בשם העובדים. | מחייב יצוג של לפחות שליש מהעובדים ביחידה הרלוונטית. |
| צעדי ענישה למעסיק מפר | קביעת פיצויים או צווים כנגד מעסיק שפגע בזכות ההתארגנות או הפר אותה באופן כלשהו. | נקבע בפסקי דין בהתאם לחומרת ההפרה ולהשלכותיה בפועל. |
עובד שזכות ההתארגנות שלו נפגעה רשאי להגיש תביעה לבית הדין לעבודה בדרישה לקבל סעד מתאים כגון פיצוי כספי משמעותי ואף צו מניעה המחייב את המעסיק להפסיק פעולות הפוגעות בהתאגדות העובדים. במקרים רבים ההליך מתנהל בליווי ארגון העובדים היציג ובהדרכת עורכי דין המתמחים בדיני עבודה והתאגדות מקצועית.
לפי הדין בישראל, איגוד עובדים יכול להכריז שביתה רק לאחר שהוכרז סכסוך עבודה כדין ונמסרה הודעה מוקדמת בת חמישה עשר ימים לפחות לגורמים הרלוונטיים ולמשרד העבודה. שביתה בלתי חוקית עשויה לחשוף את הארגון והעובדים לצווים שיפוטיים ואף לסנקציות שונות בהתאם לחוק יישוב סכסוכי עבודה ולפסיקות בית הדין לעבודה בנושא זה.
לא. בהתאם לדיני העבודה בישראל חלה חובה מוחלטת על מעסיקים לקיים משא ומתן בתום לב עם הארגון היציג במקום העבודה בנושאים הקשורים לתנאי העסקתם וליחסי העבודה בארגון. התנערות מחובה זו חושפת את המעסיק לסנקציות משפטיות חמורות כגון צווי עשה מבית הדין לעבודה ואף חיובי פיצויים משמעותיים לטובת העובדים וארגונם היציג.
המידע בדף זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. אין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות או אחרות. בכל מקרה יש להיוועץ בעורך דין מוסמך. כל הזכויות שמורות.
