ביטוח זה מכסה פגיעות שנגרמות לעובד במהלך העבודה או כתוצאה ממנה. הביטוח מספק כיסוי רפואי ופיצוי על אובדן הכנסה לעובד הנפגע. מעסיקים חייבים לדאוג לכך שעובדיהם מכוסים בביטוח זה כדי למנוע תביעות עתידיות.
משרדו של עורך דין שלמה ולר מתמחה בתחום דיני העבודה ובעל ניסיון עשיר בייצוג עובדים ומעסיקים. עם מחויבות בלתי מתפשרת למקצועיות ואמינות, המשרד מספק פתרונות משפטיים מותאמים אישית, תוך ליווי צמוד בכל שלב בתהליך המשפטי.
ביטוח זה מכסה פגיעות שנגרמות לעובד במהלך העבודה או כתוצאה ממנה. הביטוח מספק כיסוי רפואי ופיצוי על אובדן הכנסה לעובד הנפגע. מעסיקים חייבים לדאוג לכך שעובדיהם מכוסים בביטוח זה כדי למנוע תביעות עתידיות.
ביטוח תאונות עבודה הוא הסדר ביטוחי המעניק כיסוי ופיצויים לעובד בגין נזקי גוף שנגרמו בתאונת עבודה או מחלת מקצוע כהגדרת החוק בישראל.
בישראל, ביטוח תאונות עבודה מוסדר בעיקר במסגרת חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995. במסגרת זו, עובד אשר נפגע כתוצאה מתאונת עבודה או חלה במחלת מקצוע יהיה זכאי לקבלת תגמולים והטבות שונות מהמוסד לביטוח לאומי, לרבות דמי פגיעה לתקופה מוגבלת, קצבת נכות זמנית או קבועה, שיקום מקצועי וכן טיפולים רפואיים הכרחיים. מעסיקים מחויבים לשלם דמי ביטוח בעבור עובדיהם למוסד לביטוח לאומי, והמחדל בהעברת תשלומים אלו עלול לחשוף אותם לאחריות פלילית ואזרחית ולהוביל לסנקציות וקנסות חמורים.
כדי לזכות בפיצויים במסגרת ביטוח תאונות עבודה על פי הדין הישראלי, יש להוכיח כי הפגיעה התרחשה בזמן ועקב העבודה. בנוסף לכך, התאונה חייבת להיות קשורה באופן ישיר לפעילות העבודה ולאירועים שהתרחשו במהלכה או תוך כדי נסיעה מאושרת אל וממקום העבודה.
עובד שנפגע יהיה רשאי לקבל דמי פגיעה עד 91 ימים מיום הפגיעה בשיעור של עד 75% משכרו הממוצע בשלושת החודשים שלפני הפגיעה. במקרים של נכות בעקבות הפגיעה יזכה העובד בקצבת נכות מעבודה בהתאם לקביעת הוועדה הרפואית מטעם הביטוח הלאומי. בנוסף ייתכן סעד אזרחי נוסף כלפי המעסיק במידה וניתן להוכיח רשלנות או הפרת חובה סטטוטורית מצידו.
על פי חוק הביטוח הלאומי קיימת תקופת התיישנות להגשת תביעה לדמי פגיעה ולקצבאות אחרות שעומדת ככלל על 12 חודשים ממועד האירוע התאונתי. איחור בהגשת התביעה עשוי להביא להפחתה משמעותית של הזכויות ואף לדחיית התביעה לחלוטין.
| נושא | תיאור עיקרי | הערות רלוונטיות |
|---|---|---|
| דמי פגיעה | תגמול כספי המשולם לעובד בגין אובדן יכולתו לעבוד בתקופה שלאחר התאונה (עד 91 יום) | הזכאות מחושבת על בסיס ממוצע השכר האחרון טרם התאונה |
| קצבת נכות מעבודה | תגמול המשולם לעובד שנותרה לו נכות זמנית או קבועה לאחר התאונה | גובה הקצבה נקבע לפי שיעור הנכות שהוגדר בוועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי |
| שיקום מקצועי ורפואי | סיוע בטיפול רפואי ובחזרה למעגל העבודה לאחר הפגיעה בעבודה בהתאם לצורך הרפואי והמקצועי | השיקום כולל לעיתים הסבה מקצועית המתאימה למגבלות הגופניות שנוצרו לאחר התאונה או המחלה המקצועית |
לא בהכרח. החוק מכיר בתאונה בדרך למקום העבודה וממנה בתנאים מסוימים בלבד: הדרך צריכה להיות ישירה וללא סטייה משמעותית שאינה קשורה לעבודתו של העובד. חריגים קיימים כאשר הסטייה מוצדקת ונגרמה מסיבה הכרחית ואינה פרטית במהותה, כגון הורדת ילדים במסגרות חינוך בבוקר בדרכו הישירה של העובד לעבודה.
אי תשלום דמי הביטוח מצד המעסיק אינו שולל את זכאות העובדים לפיצויים ולתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי במקרה של תאונת עבודה. עם זאת, במקרה כזה רשאי הביטוח הלאומי לתבוע מהמעסיק באופן אישי את מלוא הסכומים ששולמו לנפגע וכמו כן להטיל עליו סנקציות נוספות וקנסות כבדים בגין ההפרה.
כן. בנוסף להגשת תביעה מול הביטוח הלאומי, עובד רשאי להגיש תביעת נזיקין נגד המעסיק לבית המשפט אם קיימת ראיה לרשלנות מצד המעסיק שגרמה לתאונת העבודה או החמרתה משמעותית. בפסק הדין יקוזזו מהפיצוי שייפסק סכומים שהתקבלו קודם לכן מהביטוח הלאומי כדי למנוע כפל פיצוי בעילת אותה פגיעה בדיוק.
המידע בדף זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. אין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות או אחרות. בכל מקרה יש להיוועץ בעורך דין מוסמך. כל הזכויות שמורות.
