תשלום נוסף שהמעסיק מספק לעובדים, בעיקר בתעשיות שבהן העובדים נדרשים לעבוד שעות ארוכות. דמי המזון יכולים להינתן כשוברים או כתשלום ישיר בתלוש השכר.
משרדו של עורך דין שלמה ולר מתמחה בתחום דיני העבודה ובעל ניסיון עשיר בייצוג עובדים ומעסיקים. עם מחויבות בלתי מתפשרת למקצועיות ואמינות, המשרד מספק פתרונות משפטיים מותאמים אישית, תוך ליווי צמוד בכל שלב בתהליך המשפטי.
תשלום נוסף שהמעסיק מספק לעובדים, בעיקר בתעשיות שבהן העובדים נדרשים לעבוד שעות ארוכות. דמי המזון יכולים להינתן כשוברים או כתשלום ישיר בתלוש השכר.
תשלום כספי המשולם לעובד לצורך רכישת ארוחות או מוצרי מזון במהלך יום העבודה או במשמרות, בהתאם להסכם עבודה או צו הרחבה החל על מקום העבודה.
בישראל, הדין אינו מחייב בהכרח כל מעסיק לספק דמי מזון לעובדים. אולם קיימים ענפים ומקצועות בהם קיימים הסכמים קיבוציים או צווי הרחבה המחייבים מעסיקים בתשלום דמי מזון במסגרת תנאים מסוימים כגון עבודה ממושכת, עבודה במשמרות חריגות, או במקום בו לא מתאפשר לעובדים להגיע לארוחות מסודרות. עובדים הזכאים לדמי מזון ואינם מקבלים את המגיע להם עלולים להיות זכאים לפיצויים ולזכויות נוספות בבית הדין לעבודה.
הזכות לדמי מזון מוקנית כאשר מתקיימים התנאים שהוסדרו בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה הרלוונטי לענף בו מועסק העובד. בין היתר, יכולה חובה זו לחול על שעות נוספות מרובות, משמרות ערב ולילה ומצבים נוספים המחייבים תשלום מיוחד בגין היעדר אפשרות של העובד להסדרת ארוחותיו באופן סביר ובזמן סביר במהלך יום העבודה.
מעסיק החייב בדמי המזון נדרש לבצע תשלום תקין ומסודר במועד בהתאם לדיני העבודה ולהוראות ההסכם החל עליו. אי תשלום כדין מהווה הפרה שעלולה להקים עילת תביעה בבית הדין לעבודה ולחייב את המעסיק בתשלום פיצויים ותשלומים רטרואקטיביים.
הפרה נפוצה בתחום זה היא אי-תשלום דמי המזון המגיעים בפועל בשעות לילה לעובדי שמירה או ניקיון למרות קיומו של צו הרחבה ספציפי המחייב בכך. דוגמה נוספת היא הפחתת סכום דמי המזון ללא הסכמה מפורשת וכתובה מצד העובד.
| נושא | תיאור עיקרי | הערות רלוונטיות |
|---|---|---|
| צו הרחבה בענף השמירה והאבטחה | קובע תשלום דמי מזון בעבודות לילה ומשמרות ארוכות במיוחד. | התשלום קבוע וספציפי לענף זה בלבד. |
| אי מתן הפסקה מוסדרת לארוחה | מצב העשוי להצדיק חיוב המעסיק בדמי מזון. | נבדק לפי נסיבות הענף והתפקיד. |
| הפחתת סכום דמי המזון באופן חד צדדי | עלול להיחשב כהפרת חוזה העסקה וכעילה לתביעה משפטית. | דורש הסכמה מראש ובכתב של העובד לשינוי בתנאי התשלום. |
ראשית יש לפנות למעסיק בכתב בבקשה לקבל הבהרות בנושא. אם אין תגובה מספקת ניתן להגיש תביעה לבית הדין לעבודה בדרישה לתשלומים שנמנעו מן העובד, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ולעיתים אף פיצויי הלנת שכר על פי החוק להגנת השכר.
עליך לבדוק האם קיים הסכם אישי, צו הרחבה או הסכם קיבוצי בענף אליו אתה משתייך המתייחס לדמי המזון. מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה כדי לוודא זכויות אלו לפני נקיטת צעדים מול המעסיק או הגשת תביעה משפטית.
ככלל, תקופת ההתיישנות של זכויות כספיות בדיני עבודה בישראל עומדת על 7 שנים מיום היווצר העילה. לפיכך ניתן לתבוע רק עבור תקופה של עד 7 שנים אחורה ממועד הגשת התביעה לבית הדין לעבודה, ואין אפשרות לקבל פיצוי מעבר לכך בשל מגבלות החוק בנושא ההתיישנות.
המידע בדף זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. אין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות או אחרות. בכל מקרה יש להיוועץ בעורך דין מוסמך. כל הזכויות שמורות.
