החוק מחייב מעסיקים להפריש סכומים לפנסיה עבור עובדיהם, כדי להבטיח להם הכנסה לאחר הפרישה. אי עמידה בדרישה זו עלולה להוביל לקנסות ולתביעות משפטיות מצד העובדים.
משרדו של עורך דין שלמה ולר מתמחה בתחום דיני העבודה ובעל ניסיון עשיר בייצוג עובדים ומעסיקים. עם מחויבות בלתי מתפשרת למקצועיות ואמינות, המשרד מספק פתרונות משפטיים מותאמים אישית, תוך ליווי צמוד בכל שלב בתהליך המשפטי.
החוק מחייב מעסיקים להפריש סכומים לפנסיה עבור עובדיהם, כדי להבטיח להם הכנסה לאחר הפרישה. אי עמידה בדרישה זו עלולה להוביל לקנסות ולתביעות משפטיות מצד העובדים.
הפקדות כספים המבוצעות על ידי המעסיק והעובד בהתאם להוראות הדין, לצורך הבטחת זכויות פנסיוניות לעובד.
לפי החוק בישראל, הפרשות לפנסיה הן חובה שחלה על כלל המעסיקים במשק. צו ההרחבה לפנסיית חובה משנת 2008 קובע כי כל עובד מגיל 21 (ועובדת מגיל 20) יהיה זכאי להפרשות פנסיוניות לאחר השלמת שישה חודשי עבודה, אלא אם כן מגיע עם הסדר פנסיוני קיים שאז הזכות חלה לאחר שלושה חודשים בלבד. שיעורי ההפרשה נקבעים בצו וכוללים רכיבים של הפרשות המעביד לתגמולים ולפיצויים לצד הפרשות העובד מהשכר. אי ביצוע הפרשה במלואה או בכלל עלול לחשוף את המעסיק לתביעות משפטיות בבית הדין לעבודה ולחיובים כספיים בגין נזקי העובד, כולל ריבית והצמדה ואף פיצוי בגין אובדן תשואה בפועל.
על פי הדין הישראלי, האחריות לביצוע ההפרשות לפנסיה מוטלת באופן מוחלט על המעסיק. המעסיק נדרש להעביר את הכספים לקרן הפנסיה בתוך שבעה ימי עסקים מתום החודש עבורו שולמה המשכורת. מעסיק שלא מקיים את חובתו חשוף לסנקציות אזרחיות ומנהליות וכן לקנסות מוגברים מטעם משרד העבודה והרווחה.
הזכאות להפרשה לפנסיה תלויה במשך עבודתו של העובד ובקיומו של הסדר פנסיוני קודם. עובד ללא קרן קיימת זכאי להתחלת הפרשות לאחר שישה חודשי עבודה רצופים אצל אותו מעסיק. כאשר לעובד יש כבר הסדר קיים טרם תחילת העבודה החדשה, הזכאות נוצרת לאחר שלושה חודשים בלבד וחובת ההפקדה תחול רטרואקטיבית מתחילת ההעסקה.
אי תשלום או איחור בהעברת הכספים מהווה הפרה חמורה של זכויות העובד לפי חוק הגנת השכר וחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל). במקרה כזה רשאי העובד להגיש תביעה לבית הדין לעבודה ולתבוע את העברת הכספים לרבות הריבית ופיצויים בגין הנזק שנגרם לו כתוצאה מאי־ההפקדה.
| נושא | תיאור עיקרי | הערות רלוונטיות |
|---|---|---|
| תקופת הזכאות הראשונית | לאחר שישה חודשי עבודה ראשונים או לאחר שלושה חודשים אם יש קרן קיימת | תחולה רטרואקטיבית אם הקרן היתה פעילה קודם לכן |
| גובה הפרשות מינימלי נכון לשנת 2023 | 18.5% משכר העובד: 6% עובד, 6.5% מעסיק לתגמולים ועוד 6% מעסיק לפיצויים | רשאי העובד לבקש הגדלה מרצונו ובהסכמה בין הצדדים בלבד |
| עונשים וסנקציות במקרה אי-הפקדה בזמן | חשיפה לקנסות מנהליים, חיובי הצמדה וריבית ותביעות משפטיות מצד עובדים | בתי הדין מקפידים מאוד בנושא זה ומחייבים בתשלום מלא כולל הפסדי תשואה |
תקופת ההתיישנות לתביעות לגבי זכויות פנסיוניות עומדת על שבע שנים מיום היווצרות העילה. עם זאת בתי הדין עשויים לאפשר חריגים במקרה שהמעסיק הסתיר מידע מהעובד או התרשלותו התגלתה באיחור מוצדק מבחינת הנפגע.
המקרה היחיד שבו ניתן להצדיק הפסקת הפרשה הוא בעת סיום יחסי העבודה בפועל (עקב התפטרות או פיטורים). בכל תקופת העסקתו חייב המעסיק לבצע באופן מלא ועקבי את מלוא ההפקדות לקופה בהתאם לחוק.
בית הדין לעבודה עשוי לחייב את המעסיק לשלם לעובד את מלוא הכספים שלא הופקדו בתוספת הצמדה וריבית כחוק וכן בפיצוי נוסף עקב הפסדי תשואה ממשית שנגרמו עקב האיחור או אי־הביצוע במשך השנים.
המידע בדף זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. אין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות או אחרות. בכל מקרה יש להיוועץ בעורך דין מוסמך. כל הזכויות שמורות.
