זכות זו מבטיחה לעובדים את האפשרות להתאגד באיגוד מקצועי ולייצג את זכויותיהם מול המעסיק. החוק אוסר על פגיעה בעובדים עקב התאגדותם ודורש מהמעסיק לכבד את פעילות האיגוד.
משרדו של עורך דין שלמה ולר מתמחה בתחום דיני העבודה ובעל ניסיון עשיר בייצוג עובדים ומעסיקים. עם מחויבות בלתי מתפשרת למקצועיות ואמינות, המשרד מספק פתרונות משפטיים מותאמים אישית, תוך ליווי צמוד בכל שלב בתהליך המשפטי.
זכות זו מבטיחה לעובדים את האפשרות להתאגד באיגוד מקצועי ולייצג את זכויותיהם מול המעסיק. החוק אוסר על פגיעה בעובדים עקב התאגדותם ודורש מהמעסיק לכבד את פעילות האיגוד.
המשמעות המשפטית של זכות ההתאגדות היא הזכות של עובדים להקים ארגון עובדים, להצטרף אליו ולהשתתף בפעילותו ללא חשש מפגיעה מצד המעסיק.
זכות ההתאגדות בישראל הינה זכות חוקתית המוכרת במסגרת חופש ההתארגנות על פי חוק הסכמים קיבוציים ועל פי פסיקות בית הדין לעבודה. הזכות מאפשרת לעובדים להתארגן במסגרת ארגון עובדים במטרה לנהל משא ומתן קיבוצי ולפעול לשיפור תנאי העבודה ותנאי השכר שלהם. החוק אוסר על מעסיקים לפגוע בעובדים בשל התארגנותם בארגון עובדים או להשתייכותם אליו, וקובע סנקציות משמעותיות במקרה של הפרת הזכות. בית הדין רשאי לפסוק פיצוי כספי גבוה לעובדים שנפגעו בשל ניסיון ההתארגנות וכן לתת צווים זמניים וקבועים להגנה על ההתארגנות מפני ניסיונות לסכלה מצד המעביד.
כדי שזכות ההתאגדות תחול בפועל, נדרש שההתארגנות תיעשה במקום עבודה מסודר שבו קיימים יחסי עובד-מעביד ושמטרת הארגון הינה לשפר תנאים ולייצג את העובדים אל מול ההנהלה במסגרת יחסי העבודה בלבד. בנוסף נדרש מספר מינימלי של לפחות שליש מהעובדים כדי לקבל הכרה כ"ארגון יציג".
על המעסיק מוטלת אחריות מלאה לכבד את זכות ההתאגדות והוא מחויב שלא להתערב או לפעול בדרך שתמנע או תגביל את התארגנות העובדים. בין היתר חל איסור מוחלט על הרעת תנאים או פיטורים עקב התארגנות עובדים. במקרה של הפרה מצד המעסיק צפוי הוא לסנקציות חמורות בהתאם לחוק ולהחלטות בתי הדין לעבודה.
בית הדין לעבודה יכול לפסוק פיצויים גבוהים מאוד לעובד שהופרה זכותו להתאגד, כמו גם לקבוע צו מניעה כנגד פעולות שנועדו למנוע התאגדות עתידית. הפיצויים כוללים הן רכיבים ממוניים והן רכיבים לא ממוניים בגין עוגמת נפש, השפלה ופגיעה בזכויות יסוד ובחופש העיסוק וההתארגנות.
| נושא | תיאור עיקרי | הערות רלוונטיות |
|---|---|---|
| מספר מינימלי להתאגדות | לפחות שליש מכלל העובדים במקום העבודה חייבים להצטרף לארגון כדי לזכות בהכרה משפטית כארגון יציג. | "שליש" אינו בהכרח רוב, אך נדרש לצורך ייצוג פורמלי. |
| התערבות אסורה של מעסיק בהתאגדות | כל פעולה שנועדה למנוע מהעובדים להקים או להצטרף לארגון אסורה ומהווה עבירה חמורה על דיני העבודה. | כולל פיטורין, איומים, שינוי בתנאים לרעה וכדומה. |
| פיצוי בגין הפרת הזכות להתאגדות | בתי הדין יכולים לפסוק פיצויים כספיים משמעותיים ואף צווים לטובת העובד נגד המעסיק הפוגע בזכויותיו. | לא מוגבל רק לנזק כלכלי – כולל גם נזק לא ממוני משמעותי. |
כן בהחלט. כל עובד במקום העבודה – קבוע או זמני – זכאי לזכות זו באופן מלא ויכול להצטרף להתארגנות העובדים במקום עבודתו מבלי לחשוש להרעה בתנאיו או לפיטוריו כתוצאה מהצטרפותו לארגון עובדים ומימוש חופש ההתאגדות שלו על פי החוק והפסיקה בישראל.
התערבות מסוג זה אסורה לחלוטין על פי החוק הישראלי ודיני העבודה. במקרה כזה ניתן להגיש תביעה לבית הדין לעבודה אשר עשוי לפסוק לטובת העובד הן בצווי מניעה כנגד הפעולה האסורה והן בפסיקת פיצויים כספיים משמעותיים בגין הנזק ועוגמת הנפש שנגרמו לו עקב כך.
כן. לפי דיני העבודה בישראל, ברגע שקיים ארגון יציג במקום העבודה – כלומר ששליש לפחות מן העובדים הצטרפו אליו – המעסיק חייב לנהל עימו משא ומתן בתום לב לגבי תנאי ההעסקה וזכויות העובדים ואינו רשאי להתחמק מכך או לסרב באופן חד-צדדי בלי הצדקה משפטית מספקת ומנומקת בנסיבות העניין.
המידע בדף זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. אין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות או אחרות. בכל מקרה יש להיוועץ בעורך דין מוסמך. כל הזכויות שמורות.
