זכות השביתה מאפשרת לעובדים להפסיק את עבודתם במסגרת סכסוך עבודה, במטרה להשיג תנאים טובים יותר. החוק קובע מגבלות לזכות זו, כולל חובת תיאום מראש ואיסור על שביתות במקרים מסוימים.
משרדו של עורך דין שלמה ולר מתמחה בתחום דיני העבודה ובעל ניסיון עשיר בייצוג עובדים ומעסיקים. עם מחויבות בלתי מתפשרת למקצועיות ואמינות, המשרד מספק פתרונות משפטיים מותאמים אישית, תוך ליווי צמוד בכל שלב בתהליך המשפטי.
זכות השביתה מאפשרת לעובדים להפסיק את עבודתם במסגרת סכסוך עבודה, במטרה להשיג תנאים טובים יותר. החוק קובע מגבלות לזכות זו, כולל חובת תיאום מראש ואיסור על שביתות במקרים מסוימים.
מונח משפטי המתאר זכות חוקתית מוגנת המאפשרת לעובדים לנקוט צעדי שביתה במסגרת סכסוך עבודה, בכפוף להוראות הדין והפסיקה בישראל.
זכות השביתה היא זכות יסוד מוכרת בפסיקת בתי הדין לעבודה בישראל. הזכות מהווה חלק מחופש ההתארגנות וזכות העובדים לשפר את תנאי עבודתם במסגרת יחסי העבודה הקיבוציים. עם זאת, החוק מטיל מגבלות על מימושה, לרבות חובת הכרזה רשמית על סכסוך עבודה וקיום תקופת צינון בטרם נקיטת הצעדים בפועל. שביתה בלתי חוקית או הפרה של תנאי החוק והפסיקה עשויות להביא לסנקציות משפטיות ואף לפגיעה בזכויות העובד. מנגד, פגיעה בזכות השביתה מצד מעסיקים עשויה לזַכוֹת עובדים בסעדים ופיצויים על פי החלטות בית הדין לעבודה.
לצורך מימוש חוקי של זכות השביתה בישראל קיימים מספר תנאים: ראשית, קיום הכרזה פורמלית על סכסוך עבודה בהתאם לחוק יישוב סכסוכי עבודה; שנית, עמידה בתקופת המתנה של לפחות 15 ימים מהמועד הרשמי של ההכרזה; שלישית, קיום השביתה למטרות המוכרות בדין כמו הגנה על זכויות עובדים או שיפור תנאיהם; ולבסוף— אי-קיומם של צווי מניעה שהוצאו כדין מבתי הדין לעבודה.
בתי הדין לעבודה עסקו פעמים רבות בשאלות הקשורות למידת החוקיות והמותר בשימוש בזכות השביתה. במקרים שונים נפסק כי שביתה שאורגנה ללא הכרזת סכסוך כנדרש תהיה בלתי חוקית ותחייב את העובדים בהפסקתה המיידית ולעיתים אף תביא לפיצויים לטובת המעסיק. מנגד, נקבע כי אסור למעסיק לנקוט צעדי ענישה או הפחדה כלפי עובדים המשתתפים בשביתה חוקית.
עובד אשר נפגע מהחלטת מעסיק שלא לאפשר לו לממש את זכותו לשבות כחוק יכול לפנות לבית הדין לעבודה ולדרוש סעדים שונים כגון צווי עשה להפסקת ההתנכלות ושמירת זכויותיו ואף פיצוי כספי במקרה שנגרמו לו נזקים ממוניים או לא-ממוניים בעקבות הפרה זו.
| נושא | תיאור עיקרי | הערות רלוונטיות |
|---|---|---|
| תקופת צינון לשביתה | פרק זמן חובה להמתנה לאחר הכרזת סכסוך עבודה בטרם נקיטת צעדי שביתה. | 15 ימים מינימום לפי חוק יישוב סכסוכי עבודה. |
| צו מניעה נגד שביתה | צו בית דין המונע או מגביל את קיום השביתה עד לבירור משפטי מלא. | יכול להינתן אם לא מולאו התנאים החוקיים לשביתה. |
| צעדי מעסיק אסורים נגד שובתים | פעולות ענישה או התנכלות כלפי עובד ששבת כחוק נאסרו מפורשות בפסיקה ובחקיקה בישראל. | כוללים בין היתר פיטורים ואפליית שובתים. |
לא נדרש אישור בית דין מראש אך חובה לקיים את התנאים בחוק לפני תחילת השביתה - הכרזה רשמית ותקופת המתנה מספקת בת 15 יום לפחות. רק במקרה שהוגשה בקשה למנוע את השביתה יתערב בית הדין ויבחן אם התקיימו התנאים באופן ראוי ובהולם לדרישות החוק והפסיקה בישראל.
בעת שביתה בלתי חוקית יכולים העובדים להיות חשופים לצווי מניעה וכן לתביעות בגין נזק כספי שנגרם למעסיק עקב אותה שביתה. כמו כן עובד המשתתף בשביתה בלתי חוקית עשוי להיות נתון לסנקציות משמעתיות ואף לפיטורים במקרים חמורים הנדונים פרטנית בפני בתי הדין לעבודה.
לא. לפי דיני העבודה בישראל חל איסור מוחלט על פיטורי עובד אך ורק בשל השתתפותו הלגיטימית בשביתות מוסדרות וחוקיות במסגרת מאבק מקצועי מוכר. צעד כזה נחשב הפרה חמורה של זכויות היסוד שעלולה להביא לתביעה מצד העובד ולהענקת פיצויים גבוהים בבית הדין לעבודה.
המידע בדף זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. אין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות או אחרות. בכל מקרה יש להיוועץ בעורך דין מוסמך. כל הזכויות שמורות.
