זכות זו מאפשרת לעובדים להתאגד במסגרת איגוד מקצועי לצורך הגנה על זכויותיהם ושיפור תנאי עבודתם. המעסיקים מחויבים לכבד זכות זו ואסור להם להפלות עובדים בשל השתייכותם לאיגוד.
משרדו של עורך דין שלמה ולר מתמחה בתחום דיני העבודה ובעל ניסיון עשיר בייצוג עובדים ומעסיקים. עם מחויבות בלתי מתפשרת למקצועיות ואמינות, המשרד מספק פתרונות משפטיים מותאמים אישית, תוך ליווי צמוד בכל שלב בתהליך המשפטי.
זכות זו מאפשרת לעובדים להתאגד במסגרת איגוד מקצועי לצורך הגנה על זכויותיהם ושיפור תנאי עבודתם. המעסיקים מחויבים לכבד זכות זו ואסור להם להפלות עובדים בשל השתייכותם לאיגוד.
זכות העובדים להצטרף או להקים ארגון עובדים שיגן על זכויותיהם וינהל משא ומתן קיבוצי.
על פי הדין בישראל, זכות ההתאגדות כוללת את חירותו של העובד להצטרף לארגון עובדים לבחירתו, להשתתף באופן פעיל בפעולות הארגון ולפעול במסגרת התארגנות לצורך שיפור תנאי העסקה וקיום משא ומתן קיבוצי. הפסיקה קבעה כי זכות זו היא זכות יסוד המוגנת מפני אפליה והתנכלות מצד המעסיק. מעסיקים אינם רשאים לפטר או לפגוע בתנאי ההעסקה של עובד בשל השתייכותו או רצונו להשתייך לארגון עובדים. בית הדין לעבודה מוסמך לפסוק פיצויים וסעדים שונים במקרים של הפרת הזכות, ובין השאר לחייב את המעסיק להשיב את העובד לתפקידו ואף להטיל עליו תשלום פיצויים מוגברים בשל הפגיעה בזכויות היסוד של העובד.
זכות ההתאגדות מוקנית לכל עובד במדינת ישראל ללא הבדל תחום עיסוק, בכפוף למגבלות ספציפיות הקבועות בחוק (למשל עובדי מערכת הביטחון). אין להתנות את ההצטרפות לארגון בעמידה בתנאים נוספים מלבד אלה שנקבעו בחוק או בהסכם קיבוצי.
המעסיק מחויב לכבד את חופש ההתארגנות של עובדיו ולא לנקוט צעדים שימנעו או יגבילו את מימוש הזכות. איסור מוחלט חל על מעסיקים לנקוט איומים, התנכלות, הענשה או אפליה כלשהי נגד עובדים בשל ניסיון ההתארגנות שלהם.
במקרה בו נקבע בבית הדין לעבודה כי הופרה הזכות להתאגדות יכול בית הדין לפסוק פיצוי כספי משמעותי לעובד, סעד החזרת עובד לתפקיד שממנו פוטר שלא כדין וכן מתן צווים זמניים וקבועים למניעת המשך הפגיעה בזכויות ההתארגנות של העובדים.
| נושא | תיאור עיקרי | הערות רלוונטיות |
|---|---|---|
| תחולת הזכות | חל על כלל העובדים בישראל פרט לחריגים ספציפיים הקבועים בחוק. | חריגים לדוגמה: כוחות ביטחון ותפקידים מסוימים בשירות המדינה. |
| פגיעה בהתאגדות | אסורה כל פעולה של מעסיק שמטרתה למנוע או לפגוע בהתארגנות עובדים. | כולל איסור על איומים גלויים וסמויים כנגד המתארגנים או מצטרפים לארגונים קיימים. |
| סעדים משפטיים אפשריים | בית הדין רשאי לקבוע פיצויים כספיים וסעדים נוספים כגון צווי מניעה והשבה לעבודה. | ייתכנו פיצויים גבוהים במיוחד במקרים חמורים בהם מוכחת כוונה ברורה לפגיעה בהתארגנות. |
המעסיק חייב לשמור על נייטרליות מלאה ואינו רשאי ללחוץ על עובדיו שלא להצטרף להתאגדות. ניסיונות שכנוע כאלה יכולים להיות עילה לתביעת פיצויים בבית הדין לעבודה אם יוכחו כפגיעה בזכויות בסיסיות של העובד להתארגן ולהגן על זכויותיו במסגרת ארגון מקצועי עצמאי.
במקרים בהם נפגעת זכות ההתאגדות ניתן לקבל סעדים כגון: צו מניעה להפסקת ההפרה, השבת העובד לעבודתו במקרה שפוטר עקב פעילות בארגון עובדים ופיצוי כספי משמעותי בגין הנזק שנגרם לעובד ולעיתים גם פיצוי נוסף ללא הוכחת נזק בגין עצם הפגיעה בזכויות היסוד שלו.
Zבות התאגדות היא מוגנת ועקרונית אך עשויה להיות מוגבלת במקרים נדירים מטעמי ביטחון המדינה, מילוי תפקיד ציבורי רגיש במיוחד ובנסיבות חריגות אחרות שקבע המחוקק והכיר בית המשפט העליון בפסיקות שונות. הגבלה כזו דורשת הצדקה מפורשת וברורה לפי חוק ובהתקיימות תנאים מחמירים ביותר שהוכרו בפסיקה לאורך השנים בלבד.
המידע בדף זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. אין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות או אחרות. בכל מקרה יש להיוועץ בעורך דין מוסמך. כל הזכויות שמורות.
