החוק מחייב מעסיקים להפריש סכומים לקרן הפנסיה של העובדים, כחלק מהכנסתם הכוללת. אי עמידה בחובה זו נחשבת להפרת חוק ועלולה להוביל לסנקציות.
משרדו של עורך דין שלמה ולר מתמחה בתחום דיני העבודה ובעל ניסיון עשיר בייצוג עובדים ומעסיקים. עם מחויבות בלתי מתפשרת למקצועיות ואמינות, המשרד מספק פתרונות משפטיים מותאמים אישית, תוך ליווי צמוד בכל שלב בתהליך המשפטי.
החוק מחייב מעסיקים להפריש סכומים לקרן הפנסיה של העובדים, כחלק מהכנסתם הכוללת. אי עמידה בחובה זו נחשבת להפרת חוק ועלולה להוביל לסנקציות.
המשמעות המשפטית של המונח מתייחסת לחובת המעסיק להפריש כספים לביטוח פנסיוני עבור עובדיו, בהתאם להוראות הדין וצו ההרחבה בישראל.
על פי הדין הישראלי, חובת ההפרשה לפנסיה חלה על כל מעסיק ביחס לעובדיו, ומוסדרת באמצעות צו הרחבה לפנסיית חובה משנת 2008 והוראות הדין הנוגעות ליחסי עבודה. הזכות לביטוח פנסיוני היא זכות קוגנטית שאינה ניתנת לויתור מצד העובד ואינה ניתנת להתניה לרעתו. מעסיק שלא יעמוד בחובה זו במלואה ובמועד עלול להידרש לשאת בתשלום רטרואקטיבי כולל הפרשי הצמדה וריבית ואף להיות חשוף לקנסות מנהליים ולתביעות משפטיות. כמו כן, אי-העברת הסכומים לקרן הפנסיה עשויה להיחשב כהפרה של חוק הגנת השכר ולהקנות לעובד זכות לקבלת פיצויי הלנה.
צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק חל על כל עובד שהגיע לגיל הקבוע בחוק (גברים ונשים כאחד), לאחר השלמת תקופת המתנה מרבית של 6 חודשים לעובדים ללא ביטוח קודם או החל מהיום הראשון בעבודה לעובדים בעלי ביטוח פנסיוני פעיל בעת תחילת עבודתם. הזכאות קיימת הן במשרה מלאה והן במשרות חלקיות.
המעסיק אחראי להפריש מידי חודש את הסכומים המחויבים לטובת קרן הפנסיה שבחר העובד או לקרן ברירת מחדל אם לא בחר העובד בקרן אחרת תוך הזמן שנקבע לכך בחוק – עד ל-15 בכל חודש עבור החודש הקודם. בנוסף, מחויב המעסיק לוודא כי הכספים נקלטו בפועל בקרן הפנסיה של העובד.
עובד אשר לא הופרשו עבורו כספים כנדרש זכאי לתבוע תשלום רטרואקטיבי בגין סכומי ההפקדות שלא בוצעו, כולל ריבית והצמדה ולעיתים אף פיצויי הלנה. כמו כן ניתן להגיש תלונה למשרד העבודה כנגד המעסיק ולדרוש אכיפה מנהלית הכוללת קנסות ועונשים כספיים נוספים.
| נושא | תיאור עיקרי | הערות רלוונטיות |
|---|---|---|
| שיעורי ההפקדות לפנסיה | 6% תגמולי מעסיק, 6% תגמולי עובד ו-6% לפיצויים (סה"כ לפחות 18%) נכון לשנת 2023. | השיעורים עשויים להתעדכן מעת לעת לפי צווי הרחבה חדשים או תיקוני חקיקה. |
| מועד תחילת החובה | לאחר שישה חודשי העסקה ראשונים או באופן מידי אם ישנו ביטוח קודם פעיל. | חובה לברר מול העובד בתחילת העסקתו אם הוא בעל ביטוח קודם פעיל. |
| הפרשה לקרן ברירת מחדל | אם לא הודיע העובד למעסיק על הקרן הרצויה בתוך הזמן הנדרש, יעביר המעסיק את הכספים לקרן ברירת מחדל כפי שנקבע בחוק. | באחריות המעסיק לוודא הסדרת הקרן ולהתחיל בהפקדות בזמן החוקי. |
ניתן לתבוע את המעסיק בבית הדין לעבודה לתשלום רטרואקטיבי בתוספת הצמדה וריבית ואף לבקש פיצויי הלנת שכר בגין העיכוב. אפשר גם לדווח למשרד העבודה לצורך הטלת סנקציות מנהליות כגון קנסות כספיים כנגד המעסיק עקב אי עמידתו בהוראות החוק וצו ההרחבה בנושא זה.
אין חובה מוחלטת לבחור קרן מסוימת; עם זאת מומלץ לבחור וליידע את המעסיק בתוך התקופה הקבועה בדין. אם לא תבחר, יעביר המעסיק את הכספים לקרן ברירת מחדל שנבחרה מראש על ידי המדינה בהתאם להסדר שבוצע מול גופי הפנסיה השונים בישראל לצורך הבטחת זכויות העובדים בהיעדר החלטה מצידם.
תקופת ההתיישנות להגשת תביעה בנוגע לזכויות בדיני עבודה בישראל עומדת ככלל על שבע שנים ממועד היווצרות העילה – כלומר ממועד אי-הפקדת הכספים הראשונית. איחור בהגשת התביעה מעבר לתקופה זו יביא בדרך כלל לדחיית התביעה בגין התיישנות ואין אפשרות לקבל סעד משפטי לאחר מכן.
המידע בדף זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. אין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות או אחרות. בכל מקרה יש להיוועץ בעורך דין מוסמך. כל הזכויות שמורות.
