מעסיקים ועובדים מחויבים לשמור על סודיות מידע עסקי או פרטי, כחלק מהסכמי העסקה. הפרת סודיות עלולה להוביל לתביעות משפטיות או סנקציות משמעתיות.
משרדו של עורך דין שלמה ולר מתמחה בתחום דיני העבודה ובעל ניסיון עשיר בייצוג עובדים ומעסיקים. עם מחויבות בלתי מתפשרת למקצועיות ואמינות, המשרד מספק פתרונות משפטיים מותאמים אישית, תוך ליווי צמוד בכל שלב בתהליך המשפטי.
מעסיקים ועובדים מחויבים לשמור על סודיות מידע עסקי או פרטי, כחלק מהסכמי העסקה. הפרת סודיות עלולה להוביל לתביעות משפטיות או סנקציות משמעתיות.
התחייבות משפטית של עובד או בעל תפקיד שלא לגלות לצדדים שלישיים מידע שהגיע אליו במסגרת עבודתו.
חובת שמירה על סודיות הינה חובה מרכזית המוטלת על עובדים, מנהלים ובעלי תפקידים שונים, ומטרתה להגן על אינטרסים מסחריים, כלכליים או מקצועיים של המעסיק. הפרת החובה עשויה לגרור סנקציות שונות ובהן פיצויים בגין נזקים שנגרמו למעסיק כתוצאה מההפרה ולעיתים אף הטלת צווי מניעה והליכים פליליים במקרים חמורים. הדין בישראל מחמיר במיוחד כאשר מדובר בסודות מסחריים, מידע רפואי וחסיון מקצועי (עו"ד-לקוח, רופא-מטופל וכיו"ב).
על מנת שחובת הסודיות תחול יש לבדוק את נסיבות ההתחייבות הספציפית: האם הוגדר המידע כסודי באופן ברור ומפורש, האם העובד הבין שהמידע חסוי והאם נעשו צעדים מעשיים וסבירים מצד המעסיק לשמור על סודיותו. ככל שהוכחה מודעות העובד לרגישותו ולייחודו של המידע, כך עולה הסיכוי להכרה משפטית בחובת הסודיות במקרה של הפרתה.
במקרה של הפרת חובת שמירת סודיות עשוי בית הדין לפסוק לטובת הנפגע פיצויים בהתאם לנזק ממשי מוכח (אובדן הכנסות, פגיעה במוניטין וכדומה), וכן לעיתים יינתנו פיצויים ללא צורך בהוכחת נזק ספציפי אם מדובר בסוד מסחרי כהגדרתו בחוק עוולות מסחריות. בנוסף לפיצויים הכספיים ניתן לקבל צווי מניעה וצווי עשה כדי למנוע המשך הפצת המידע הרגיש או לתקן את הנזק שנגרם.
בתי הדין לעבודה בישראל עסקו במקרים בהם עובדים חשפו לצד שלישי רשימת לקוחות ייחודית, תוכניות עסקיות עתידיות או מחירים ותנאי התקשרות חסויים בין החברה ולקוחותיה. במקרים אלה נפסקו לא פעם פיצויים משמעותיים לזכות המעסיקים וכן הוצאו צווים האוסרים על העובד לעשות שימוש נוסף במידע שחשף.
| נושא | תיאור עיקרי | הערות רלוונטיות |
|---|---|---|
| מקור החובה החוקית | מתוך חוק עוולות מסחריות והמשפט המקובל הישראלי. | קיימת חובה כללית במשפט העבודה לשמור אמונים למעסיק. |
| משך הזמן לחלות החובה | במהלך יחסי העבודה וגם לאחריהם לפי נסיבות המקרה. | משך הזמן תלוי באופי ובחשיבות הסוד העסקי הרלוונטי. |
| פיצוי ללא הוכחת נזק | עשוי להיות נפסק כאשר מדובר בהפרת סוד מסחרי ברור ומוגדר היטב בחברה. | עד לסכום מרבי הקבוע בסעיף 13 לחוק עוולות מסחריות (100 אלף ₪). |
גובה הפיצויים נקבע לפי חומרת ההפרה, סוג הנזק שנגרם למעסיק ואפשרויות ההוכחה לנזקים שנגרמו בפועל. הפרת סודות עסקיים עשויה להביא לפסיקת פיצוי סטטוטורי עד 100 אלף ₪ ללא צורך בהוכחת נזק ספציפי לפי חוק העוולות המסחריות, וזאת בנוסף לפיצויים עבור נזק מוכח שיכול להגיע לסכומים גבוהים יותר בהתאם לנסיבות.
משך הזמן משתנה ותלוי בנסיבות כגון טיב וסוג המידע שנמסר לעובד ועד כמה הוא מוגן ומיוחד אצל אותו מעסיק. בתי המשפט קבעו כי ככל שהמידע ייחודי ובעל ערך כלכלי משמעותי יותר כך תקופת ההגבלה תהיה ארוכה יותר ואף בלתי מוגבלת בזמן במקרה של מידע רגיש במיוחד כמו פורמולות ותהליכי ייצור ייחודים.
קיימים חריגים בהם החוק מאפשר גילוי מידע למרות התחייבות לסודיות – למשל במקרים בהם קיים אינטרס ציבורי מובהק או חובה חוקית לדווח לרשויות החוק (לדוגמא עבירות פליליות חמורות). גם בית המשפט יכול לאשר חשיפת מידע במקרה שבו הגילוי נחוץ לצורך הליך משפטי או בירור אמת בתביעות בין הצדדים המעורבים.
המידע בדף זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. אין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות או אחרות. בכל מקרה יש להיוועץ בעורך דין מוסמך. כל הזכויות שמורות.
