מעסיקים מחויבים להבטיח שוויון הזדמנויות לכל העובדים, ללא אפליה על בסיס מגדר, דת, גזע, גיל או מצב משפחתי. החוק מחייב מעסיקים לפעול נגד כל מקרה של אפליה בעבודה.
משרדו של עורך דין שלמה ולר מתמחה בתחום דיני העבודה ובעל ניסיון עשיר בייצוג עובדים ומעסיקים. עם מחויבות בלתי מתפשרת למקצועיות ואמינות, המשרד מספק פתרונות משפטיים מותאמים אישית, תוך ליווי צמוד בכל שלב בתהליך המשפטי.
מעסיקים מחויבים להבטיח שוויון הזדמנויות לכל העובדים, ללא אפליה על בסיס מגדר, דת, גזע, גיל או מצב משפחתי. החוק מחייב מעסיקים לפעול נגד כל מקרה של אפליה בעבודה.
המשמעות המשפטית של מניעת אפליה בעבודה היא איסור הבחנה אסורה בין עובדים או מועמדים לעבודה על רקע מאפיינים שאינם רלוונטיים לעבודתם.
מניעת אפליה במקום העבודה מעוגנת באופן מפורש בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה התשמ"ח-1988, הקובע כי אסור למעסיק להפלות עובד או מועמד לעבודה מחמת מין, נטייה מינית, מעמד אישי, הריון, טיפולי פוריות, הורות, גיל, דת, לאום, ארץ מוצא או השקפה פוליטית. איסור זה חל בשלב המיון והקבלה לעבודה וכן במהלך יחסי העבודה עצמם – לרבות קידום מקצועי ותנאי השכר. עובד שחווה אפליה רשאי להגיש תביעה בבית הדין לעבודה ולטעון לפיצוי כספי אף ללא הוכחת נזק. בנוסף לסעד הכספי ולצו למניעת המשך ההפרה יכול בית הדין לחייב את המעסיק לנקוט פעולות תיקון ואף לפרסם התנצלות פומבית במקרים מתאימים.
על מנת שתחול הגנת החוק מפני אפליה על התובע להראות קשר סיבתי בין האפליה לבין מאפיין מוגן (כגון מין או גיל). לאחר שהעובד הוכיח לכאורה קיומה של אפליה אסורה על המעסיק נטל ההוכחה שלא פעל מתוך שיקולים פסולים.
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה מאפשר לבית הדין לפסוק פיצוי כספי משמעותי גם ללא צורך בהוכחת נזק ממשי (עד 120 אלף ₪ נכון להיום). נוסף לפיצוי הכספי עשוי העובד לקבל צו עשה לתיקון העוול כגון שינוי תנאי עבודה וקידום בתפקיד.
תקופת ההתיישנות לתביעות בשל אפליה בעבודה עומדת על שבע שנים מיום היווצרות עילת התביעה. יחד עם זאת מומלץ שלא להשתהות ולהגיש את התביעה בהקדם האפשרי כדי לשמור על הראיות ועל הזכויות בצורה מיטבית.
| נושא | תיאור עיקרי | הערות רלוונטיות |
|---|---|---|
| עילות האפליה האסורות בחוק הישראלי | מין, נטייה מינית, הריון והורות, גיל ועוד כמפורט בחוק שוויון הזדמנויות. | הרשימה סגורה ואין להרחיבה מעבר למה שהמחוקק קבע. |
| נטל ההוכחה בתביעות אפליה | לאחר שהעובד מציג ראיות לאפליה לכאורה עובר נטל ההוכחה למעסיק. | זאת בניגוד לכללים רגילים בהם נטל ההוכחה הוא על הטוען בלבד. |
| פסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק | אפשרות לקבל עד 120 אלף ₪ בפסיקה בגין האפליה בלבד ללא צורך בהצגת נזק ממשי. | בית הדין רשאי להתחשב גם בנסיבות חומרתה של ההפרה ושל פעולת המעסיק לתיקונה. |
בהליך משפטי לפי חוק שוויון הזדמנויות ניתן כיום לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק עד לסך של 120 אלף שקלים. בנוסף קיימים סעדים נוספים כגון צו עשה וצו מניעה לשינוי תנאי העסקה ולהמשך שמירת זכויות העובד הנפגע מהאפליה.
לא. לפי החוק הבחנה עניינית המבוססת על דרישות מקצועיות ואמיתיות של התפקיד לא תיחשב כאפליה פסולה. רק הבחנה המבוססת על קריטריונים אסורים כגון מגדר, גיל או לאום וכיו"ב תיחשב הפרה של חוק השוויון בעבודה וניתנת לתביעה בבית הדין לעבודה.
תקופת ההתיישנות להגשת תביעה בגין אפליית עובד היא שבע שנים ממועד היווצר העילה המשפטית. עם זאת חשוב מאוד לא להשתהות ולהגיש את התביעה מוקדם ככל הניתן כדי לשמר ראיות ולאפשר הליך משפטי יעיל וברור יותר בבית הדין.
המידע בדף זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. אין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות או אחרות. בכל מקרה יש להיוועץ בעורך דין מוסמך. כל הזכויות שמורות.
