עבודה המבוצעת באופן שאינו תואם את ההוראות וההסכמות בהסכם קיבוצי, כמו ביצוע משימות נוספות או שינוי תנאים ללא אישור. מעסיקים ועובדים המפרים הסכמים קיבוציים עשויים להיות חשופים לתביעות ולסנקציות.
משרדו של עורך דין שלמה ולר מתמחה בתחום דיני העבודה ובעל ניסיון עשיר בייצוג עובדים ומעסיקים. עם מחויבות בלתי מתפשרת למקצועיות ואמינות, המשרד מספק פתרונות משפטיים מותאמים אישית, תוך ליווי צמוד בכל שלב בתהליך המשפטי.
עבודה המבוצעת באופן שאינו תואם את ההוראות וההסכמות בהסכם קיבוצי, כמו ביצוע משימות נוספות או שינוי תנאים ללא אישור. מעסיקים ועובדים המפרים הסכמים קיבוציים עשויים להיות חשופים לתביעות ולסנקציות.
מונח המתאר מצב משפטי שבו מעסיק פועל שלא בהתאם להוראות הסכם קיבוצי מחייב החל על יחסי העבודה.
הדין בישראל מעניק להסכמים הקיבוציים תוקף משפטי מחייב, כך שהפרתם עשויה להוביל להליכים משפטיים שונים. עבודה בניגוד להסכם קיבוצי מתרחשת כאשר המעסיק לא עומד בתנאים שנקבעו בהסכם לעניין שכר, שעות עבודה, תנאי העסקה או זכויות נלוות לעובדים. הפרת ההסכם יכולה לחשוף את המעסיק לתביעות מצד ארגון העובדים או מצד העובדים עצמם. בית הדין לעבודה מוסמך לפסוק פיצויים ואף סעד של אכיפת ההסכם. כמו כן, קיימת אפשרות לממש צעדי שביתה או עיצומים מטעם העובדים במקרים מסוימים שבהם מתקיימת הפרה משמעותית של ההסכם הקיבוצי.
על מנת שתוכר "עבודה בניגוד להסכם קיבוצי" יש לבחון האם ההסכם בתוקף, האם חל באופן ישיר או בצו הרחבה והאם התקיימה הפרה ממשית של הוראותיו המחייבות. נטל ההוכחה הראשוני מוטל לרוב על הצד הטוען לקיום ההפרה.
בית הדין לעבודה מוסמך לפסוק פיצויים לטובת עובדים שנפגעו מהפרת הסכם קיבוצי, וכן יכול לתת סעד של צו עשה או צו מניעה המורה למעסיק לחדול מן ההפרה או לפעול בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי. הפיצויים יכולים לכלול תשלומים כספיים בגין הפרשי שכר וזכויות נוספות שנשללו מהעובד עקב אותה הפרה.
דוגמא שכיחה לעבודות בניגוד להסכמים קיבוציים היא אי תשלום תוספות שכר מוסכמות כגון דמי הבראה, ותק או תוספת יוקר. דוגמא נוספת היא העסקת עובדים בשעות נוספות מבלי לשלם גמול מתאים שנקבע בהסכם הקיבוצי, או הפחתת זכויות כגון דמי חגים וחופשה מעבר למה שהותר במפורש בהסדר הקיים.
| נושא | תיאור עיקרי | הערות רלוונטיות |
|---|---|---|
| אופן הוכחת ההפרה | נטל ראייתי ראשוני חל על הטוען לקיום הפרת ההסכם. | חשוב לשמור מסמכים המעידים על תנאי העסקה והפרתם. |
| גורמים רשאים לתבוע בגין הפרה | ארגון העובדים החתום על ההסכם ועובדים פרטניים הנפגעים מהפרתו. | התביעה מוגשת לבית הדין האזורי לעבודה הרלוונטי. |
| התיישנות תביעה בגין הפרת הסכם קיבוצי | תקופת התיישנות של שבע שנים ממועד היווצרות העילה. | יש לפעול מוקדם ככל האפשר כדי לשמר את הזכות לתביעה. |
עובד שנפגע רשאי להגיש תביעה לבית הדין לעבודה בדרישה לאכיפת זכויותיו ולקבלת פיצוי כספי בשל הנזקים שסבל כתוצאה מאותה הפרה. התביעה יכולה להיות מוגשת באופן עצמאי או דרך ארגון העובדים היציג הפועל במקום עבודתו והמייצג אותו מול המעסיק בסכסוך זה.
בית הדין בוחן את חומרת הפגיעה בעובד ובהסתמך על הראיות שהוגשו בפניו הוא מעריך את הפגיעה הכספית ואת אופי הזכויות שהופרו וקובע סכום בהתאם. בית הדין יכול לפצות גם בגין נזק לא ממוני (לדוגמה כאב וסבל), אולם לרוב מדובר בפיצוי עבור אובדן זכויות מוחשיות שהופרשו מן העובד עקב אותה עבירה על החוק והנוהג המקובל בהסכמים אלו.
פעולה שחורגת מהוראות הסכם קיבוצי יכולה להיות מוצדקת רק בנסיבות חריגות ביותר ובאישור מפורש מבית הדין לעבודה מראש. לדוגמה, נסיבות של כוח עליון כגון מצבי חירום לאומיים עשויות להצדיק חריגה זמנית ומצומצמת בלבד מהוראות הסכמי העבודה הקיימים בכפוף לאישור בית הדין ולהיוועצות עם ארגון העובדים המתאים מראש ככל שהתנאים מאפשרים זאת.
המידע בדף זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. אין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות או אחרות. בכל מקרה יש להיוועץ בעורך דין מוסמך. כל הזכויות שמורות.
