מודל שבו עובד מועסק על ידי קבלן חיצוני אך מבצע עבודה עבור חברה אחרת. מעסיקים נדרשים לשמור על זכויות העובדים בקבלנות משנה, כולל שכר ותנאים סוציאליים.
משרדו של עורך דין שלמה ולר מתמחה בתחום דיני העבודה ובעל ניסיון עשיר בייצוג עובדים ומעסיקים. עם מחויבות בלתי מתפשרת למקצועיות ואמינות, המשרד מספק פתרונות משפטיים מותאמים אישית, תוך ליווי צמוד בכל שלב בתהליך המשפטי.
מודל שבו עובד מועסק על ידי קבלן חיצוני אך מבצע עבודה עבור חברה אחרת. מעסיקים נדרשים לשמור על זכויות העובדים בקבלנות משנה, כולל שכר ותנאים סוציאליים.
מצב משפטי שבו מעסיק ראשי מוסר ביצוע עבודות מסוימות לצד שלישי, קבלן משנה, אשר מעסיק עובדים בפועל.
מבחינה משפטית בישראל, עבודה בקבלנות משנה כרוכה לעיתים קרובות בשאלות מורכבות באשר לאחריות המעסיק המקורי והקבלן כלפי העובדים. על פי דיני העבודה בישראל, התקשרות בקבלנות משנה אינה משחררת בהכרח את המעסיק הראשי מאחריותו לזכויות העובדים שהועסקו בעבודות אלו. בתי הדין לעבודה בודקים את מהות היחסים בפועל ולא רק את החוזה הפורמלי. בהתאם לכך, נקבע כי במקרים מסוימים יכול המעסיק הראשי לשאת באחריות לתנאי ההעסקה ולתשלומי שכר ופיצויים לעובדים אם הקבלן המשני לא מילא אחר חובותיו החוקיות.
על מנת לקבוע שאכן מדובר בעבודת קבלנות משנה חוקית ולא ביחסי עובד-מעביד מוסווים, נבחנים מספר תנאים: העצמאות התפעולית של הקבלן המשנה, אופן הפיקוח של המזמין על העבודה ומידת השליטה שלו בביצועה בפועל. ככל שהקבלן פועל באופן עצמאי יותר ובפיקוח מינימלי מצד המזמין - נטיית בית הדין תהיה לראות ביחסים כקשר לגיטימי של קבלנות משנה.
המעסיק הראשי עשוי לחוב כלפי עובדי הקבלן המשני במצבים שבהם מוכח כי ידע או שהיה עליו לדעת שהקבלן אינו עומד בתנאי חוק העבודה. לפי פסיקות שונות בבית הדין הארצי לעבודה, ייתכן חיוב מלא או חלקי של המעסיק במידה ונמצא רשלני בפיקוח ובהשגחה על תנאי ההעסקה של עובדי הקבלן מטעמו.
בפסיקה נקבע כי יש לבחון בכל מקרה ומקרה אם קיים ניסיון להסוות יחסי עובד-מעביד תחת הכותרת "קבלנות משנה". בפס"ד שונים הודגש הצורך בבדיקה מדוקדקת של נסיבות העסקה כגון תשלום שכר ישיר לעובדים על ידי המזמין במקום לקבלן, מתן הוראות מפורטות וישירות לעובדים על ידי המזמין ועוד.
| נושא | תיאור עיקרי | הערות רלוונטיות |
|---|---|---|
| אחריות לשכר וזכויות סוציאליות | המזמין עשוי להיחשב אחראי במקרה של הפרה מצד הקבלן המשני. | נקבע לפי מבחני הפסיקה ביחס לשליטה ופיקוח על העובדים. |
| זיהוי יחסי עבודה סמויים | בתי הדין מתייחסים למהות היחסים ולא רק לצורת החוזה הרשמית. | מדובר בניתוח פרטני לכל מקרה לגופו תוך בדיקה עובדתית ומשפטית. |
| התיישנות תביעות עובדים נגד מזמין העבודה | תקופת ההתיישנות הכללית לתביעות בתחום דיני עבודה היא שבע שנים ממועד יצירת העילה. | יש להביא בחשבון אפשרויות שונות לעצירת תקופת ההתיישנות בהתאם לנסיבות התביעה הספציפית. |
בית הדין עשוי להטיל אחריות מלאה או חלקית גם על המזמין (המעסיק הראשוני), במיוחד אם יוכח כי הוא התרשל או עצם עיניו מהפרה ברורה שבוצעה כלפי העובדים. האחריות נבדקת לפי מבחנים כמו מידת השליטה והפיקוח הישירים והעקיפים שיש למזמין על עובדי הקבלן ועל תנאי העסקתם בפועל.
בית המשפט יבחן האם קיימים סימנים שמצביעים על כך שהעובד למעשה כפוף באופן משמעותי למזמין השירות – כמו פיקוח ישיר, תשלום ישיר לעובד מצד המזמין ואופי השתלבות העובד בארגון המזמין. ככל שהממצאים מצביעים על תלות ושליטה מצד המזמין כך תגבר נטיית בית המשפט להכיר בקיום יחסי עבודה ביניהם.
תקופת ההתיישנות הכללית בתביעות מתחום דיני העבודה בישראל עומדת על שבע שנים החל מהמועד בו נוצרה עילת התביעה. יחד עם זאת, קיימים מצבים מיוחדים שבהם יכול בית הדין לעצור או להאריך תקופה זו בשל סיבות חריגות כגון הטעייה או הסתרת מידע מהמעסיק הראשוני או מקבלן המשנה כלפי העובד הנפגע.
המידע בדף זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. אין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות או אחרות. בכל מקרה יש להיוועץ בעורך דין מוסמך. כל הזכויות שמורות.
