עובדים שלא קיבלו את שכרם במלואו או במועד החוקי יכולים לתבוע פיצוי על הנזק הכלכלי שנגרם להם, כולל ריבית והצמדה.
משרדו של עורך דין שלמה ולר מתמחה בתחום דיני העבודה ובעל ניסיון עשיר בייצוג עובדים ומעסיקים. עם מחויבות בלתי מתפשרת למקצועיות ואמינות, המשרד מספק פתרונות משפטיים מותאמים אישית, תוך ליווי צמוד בכל שלב בתהליך המשפטי.
עובדים שלא קיבלו את שכרם במלואו או במועד החוקי יכולים לתבוע פיצוי על הנזק הכלכלי שנגרם להם, כולל ריבית והצמדה.
סכום כספי שמעסיק חייב לשלם לעובד בשל עיכוב או אי-תשלום שכר כדין.
לפי הדין בישראל, תשלום שכרו של העובד במועד ובמלואו הוא חובה בסיסית המוטלת על המעסיק מכוח חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958. כאשר מעסיק מפר את חובתו ואינו משלם שכר בזמן או משלם רק חלק ממנו, רשאי העובד לתבוע פיצוי עבור הלנת שכר בנוסף לשכר עצמו. החוק קובע שיעור פיצויים מוגדל שנועד להרתיע מפני הפרות אלו ולהבטיח תשלום סדיר ומדויק של השכר לעובדים. בית הדין לעבודה רשאי להפחית או לבטל את הפיצוי רק בנסיבות מיוחדות ומוצדקות שמצוינות בחוק.
כדי שעובד יהיה זכאי לפיצויי הלנת שכר, עליו להוכיח כי התקיימה הפרה מצד המעסיק באשר לתשלום השכר במועד הקבוע בחוק (עד היום התשיעי מתום חודש העבודה). אם המעסיק יוכיח נסיבות שלא היו בשליטתו אשר גרמו לעיכוב התשלום, בית הדין יכול להפחית מהפיצוי הנדרש.
המעסיק מחויב לשלם את מלוא שכרו של העובד עד ליום הקבוע לכך בחוק וללא כל תנאי. בהפרה זו הוא חשוף לתביעות מצד העובד ולחיובים בפיצויי הלנה מוגברים, אלא אם כן יראה נסיבות חריגות המצדיקות אחרת.
הזכות להגשת תביעה לפיצויי הלנת שכר מתיישנת תוך שנה אחת בלבד מהיום שבו רואים את השכר כמולן. אם לא הוגשה תביעה בתוך תקופה זו, עדיין ניתן לתבוע את סכום השכר עצמו אך ללא רכיב ההלנה הייחודי והמוגבר.
| נושא | תיאור עיקרי | הערות רלוונטיות |
|---|---|---|
| שיעור הפיצויים החוקי | פיצוי בשיעורים שנקבעים בחוק הגנת השכר בגין איחור בתשלום. | ניתן להפחתה לפי נסיבות מיוחדות בלבד. |
| מועד התיישנות התביעה להלנה | שנה אחת מהיווצרות הזכות לפיצויי ההלנה. | לאחר מכן ניתן לתבוע רק את הקרן ללא פיצויי ההלנה. |
| נסיבות מוצדקות להפחתת פיצויים | מקרים חריגים כמו טעות כנה או אירועים בלתי צפויים שאינם בשליטת המעסיק. | נטל ההוכחה מוטל על המעסיק בלבד. |
במצב כזה, ניתן לפנות לבית הדין לעבודה ולהגיש תביעה כנגד המעסיק בדרישה לקבלת שכר שהולן ופיצויים נוספים לפי חוק הגנת השכר. חשוב לשמור אסמכתאות וראיות בדבר מועדי התשלום ואופן ההתנהלות מול המעסיק לצורך תימוכין משפטיים בתביעה עתידית.
לא תמיד. הפיצויים אינם חלים אוטומטית בגין כל איחור קל וזניח; בית הדין רשאי להתחשב בנסיבות האיחור ובהסברי הצדדים, ובהתקיים סיבה מוצדקת שלא הייתה באשמת המעסיק ובשליטתו – עשויים להיות מופחתים או מבוטלים לחלוטין הפיצויים בגין האיחור.
"חוק הגנת השכר" מגדיר באופן מדויק את שיעורי הפיצויים: בשבוע הראשון האיחור הוא 5% מהסכום שהולן ועוד 10% נוספים בעבור כל שבוע נוסף או חלק ממנו. לחלופין – הפרשי הצמדה למדד ותוספת של 20% לכל חודש מלא של איחור; הגבוה מביניהם יהיה זה המשולם לעובד במסגרת הפיצוי עבור ההפרה.
המידע בדף זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. אין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות או אחרות. בכל מקרה יש להיוועץ בעורך דין מוסמך. כל הזכויות שמורות.
