עובדים שעבדו מעבר למספר השעות המותר לפי החוק, ללא תשלום הולם, זכאים לפיצוי בגין הפרת חוק שעות עבודה ומנוחה ונזקים שנגרמו כתוצאה מכך.
משרדו של עורך דין שלמה ולר מתמחה בתחום דיני העבודה ובעל ניסיון עשיר בייצוג עובדים ומעסיקים. עם מחויבות בלתי מתפשרת למקצועיות ואמינות, המשרד מספק פתרונות משפטיים מותאמים אישית, תוך ליווי צמוד בכל שלב בתהליך המשפטי.
עובדים שעבדו מעבר למספר השעות המותר לפי החוק, ללא תשלום הולם, זכאים לפיצוי בגין הפרת חוק שעות עבודה ומנוחה ונזקים שנגרמו כתוצאה מכך.
משמעותו של מונח זה היא הזכות החוקית של עובד לפיצויים עבור העסקתו מעבר לשעות העבודה המותרות בחוק בישראל.
בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 ולפסיקה הרלוונטית, קיימת מגבלה ברורה בדבר מספר השעות היומיות והשבועיות המותרות להעסקת עובד. החוק קובע כי העסקה מעבר למכסת השעות הקבועה מהווה הפרה אשר מזכה את העובד בפיצוי. על המעסיק חלה חובה לתעד באופן מלא ומפורט את שעות העבודה בפועל, ועליו לשלם לעובדים גמול שעות נוספות בהתאם לתעריפים מוגברים שנקבעו בחוק. אי תשלום או תשלום חלקי בלבד עבור שעות נוספות עשוי לחשוף את המעסיק לתביעות משפטיות ולחיוב בתשלומים נוספים כגון פיצויי הלנת שכר, ריבית והצמדה ופיצויים נוספים לפי החלטת בית הדין לעבודה.
עובד זכאי לגמול מיוחד רק כאשר מתקיימים התנאים הקבועים בחוק שעות עבודה ומנוחה. בין היתר: עבודה החורגת מהשעות המוגדרות ליום עבודה רגיל (8.6 שעות בשבוע בן 5 ימי עבודה, ו-8 שעות בשבוע בן 6 ימי עבודה); תיעוד ברור של השעות הנוספות; ועובד שאינו נמנה על קבוצת עובדים מוחרגים כגון משרת אמון בכירה או עובדים בתפקיד שטח ללא אפשרות פיקוח ותיעוד מדויק של השעות.
באחריותו הישירה והמלאה של מעסיק לנהל פנקס רישום מדויק ועדכני של שעות העבודה, לרבות מועדי תחילה וסיום מדי יום. כמו כן חלה עליו חובה לוודא כי אינו מעסיק עובדים מעל המכסה המקסימלית הקבועה בדין ללא מתן גמול מתאים לשעות הנוספות.
בית הדין לעבודה רשאי לפסוק לזכות העובד תשלום עבור גמול השעות הנוספות במלואו, בתוספת פיצויי הלנת שכר משמעותיים וריבית והצמדה כחוק. במקרים חריגים בית הדין רשאי לקבוע גם סנקציות נוספות בהתאם לנסיבות ההפרה.
| נושא | תיאור עיקרי | הערות רלוונטיות |
|---|---|---|
| שיעור הפיצוי לשעה נוספת | 125% לפחות עבור שעתיים ראשונות ו-150% לכל שעה נוספת לאחריהן באותו יום. | מדובר בשיעורי מינימום הקבועים בחוק; ניתן לקבוע בהסכם אישי אחוז גבוה יותר. |
| התיישנות תביעה לפיצויים | 7 שנים מהמועד שבו היו אמורים להשתלם הגמולים על פי חוק ההתיישנות הכללי. | - |
| נטל ההוכחה במשפט | חל בעיקר על המעביד שחייב להציג רישום מפורט וברור של שעות העבודה בפועל. | בהיעדר מסמכים תקינים יכול בית הדין לקבל את טענות העובד לגבי מספר השעות שעבד בפועל. |
כל מעסיק מחויב לפי חוק לנהל פנקס מסודר ומדויק הכולל את פירוט מלא של כל שעת תחילת וסיום העבודה לכל עובד. היעדר רישומים כאלו יכול להעביר לבית הדין את האפשרות לקבל את גרסת העובד בכל הנוגע למספר השעות שהועסק בפועל ולהטיל אחריות כבדה יותר על המעסיק במקרה זה.
כאשר אין בידי המעביד דוחות מסודרים לגבי שעות ההעסקה בפועל, עשוי בית הדין לקבל עדויות אחרות (עדויות עמיתים, ראיות נסיבתיות) כדי לחשב את היקף הפגיעה בעובד ולהורות על חיוב כספי למעסיק בגין השעות הנוספות שהוכחו בפניו בהתאם להתרשמותו מהראיות והעדויות שהוצגו בהליך המשפטי.
אין הבדל בזכאות לגמול עבור עבודה בשעות עודפות מבחינת עצם הזכות לפי החוק: הן עובד שכיר חודשי והן עובד שעתי זכאים לגמול נוסף באותו שיעור שקובע החוק (125%-150%). עם זאת ייתכן הבדל משמעותי בדרך החישוב המדויקת ובהוכחת היקף השעות בבית הדין בהתאם לסוג העסקתו ודרך דיווח הזמן שנקבעה במקום עבודתו.
המידע בדף זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. אין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות או אחרות. בכל מקרה יש להיוועץ בעורך דין מוסמך. כל הזכויות שמורות.
