אי תשלום עבור שעות נוספות מהווה הפרת חוקי העבודה. עובדים שנפגעו מכך זכאים לתבוע פיצוי על הנזק הכלכלי שנגרם להם.
משרדו של עורך דין שלמה ולר מתמחה בתחום דיני העבודה ובעל ניסיון עשיר בייצוג עובדים ומעסיקים. עם מחויבות בלתי מתפשרת למקצועיות ואמינות, המשרד מספק פתרונות משפטיים מותאמים אישית, תוך ליווי צמוד בכל שלב בתהליך המשפטי.
אי תשלום עבור שעות נוספות מהווה הפרת חוקי העבודה. עובדים שנפגעו מכך זכאים לתבוע פיצוי על הנזק הכלכלי שנגרם להם.
מונח משפטי המתאר מצב שבו מעסיק לא שילם לעובד תוספת גמול הנדרשת על פי חוק בגין שעות עבודה שמעבר למכסה היומית או השבועית הקבועה בחוק שעות עבודה ומנוחה.
לפי הדין בישראל, אי תשלום עבור שעות נוספות הוא הפרה ברורה של חוק שעות עבודה ומנוחה, והעובד זכאי לתבוע את המעסיק בבית הדין לעבודה. החוק קובע כי תוספת השכר עבור השעות הנוספות עומדת על 125% לפחות מהשכר הרגיל עבור שתי השעות הנוספות הראשונות ביום העבודה, ועל 150% לפחות החל מהשעה השלישית ואילך. בנוסף, כאשר המעסיק נמנע מתשלום השעות הנוספות, העובד רשאי לדרוש תשלומים אלו רטרואקטיבית עד שבע שנים אחורה. בתי הדין לעבודה נוטים לפסוק לזכות העובדים במקרים מוכחים של הפרת החובה לתשלום שעות נוספות כחוק, לרבות פיצויים נוספים במקרים מסוימים לפי נסיבות ההפרה.
על מנת שתקום עילת תביעה בגין "שעות נוספות שלא שולמו", יש להוכיח כי העובד אכן ביצע את השעות מעבר למסגרת החוקית וכי קיים בסיס עובדתי מתועד ומדויק של היקף השעות שעבד בפועל ולא שולם לו עליהן כמתחייב.
המעסיק אחראי לניהול תקין של רישומי שעות העבודה בפועל, ועליו לשלם באופן מלא ובזמן עבור כל שעה נוספת בהתאם לגמול הקבוע בחוק. במקרה של הפרת חובה זו, יחויב המעסיק בתשלום מלוא ההפרשים וכן בהוצאות משפט במידה ותוגש נגדו תביעה לבית הדין לעבודה.
תקופת ההתיישנות לתביעות בגין שעות נוספות היא שבע שנים ממועד היווצרות העילה (כלומר מן היום בו היה צריך להשתלם התשלום). לאחר תקופה זו לא ניתן להגיש תביעה לבית הדין לעבודה בגין אותן שעות נוספות שלא שולמו.
| נושא | תיאור עיקרי | הערות רלוונטיות |
|---|---|---|
| גובה הגמול לשעה נוספת | 125% לשעתיים ראשונות ו-150% החל מהשלישית בכל יום עבודה נוסף. | נקבע בסעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה. |
| רישום וניהול שעות העבודה | חובת מעסיק לערוך ולנהל פנקס מדויק עם פירוט השעות שעבד העובד מדי יום ביומו. | אי קיום הפירוט יכול לסייע בידי העובד בבית הדין. |
| התיישנות התביעה לשעות נוספות | 7 שנים מיום היווצרות הזכות לגביית השכר בגין אותה שעה נוספת בלתי משולמת. | חשוב להגיש את התביעה מוקדם ככל האפשר כדי למנוע אובדן זכויות חלקי עקב התיישנות חלק מן התקופה הרלוונטית. |
אפשר להשתמש בדוחות נוכחות, תלושי שכר או כל ראיה אחרת המתעדת את השעות בפועל שעבדת ואשר אינן מופיעות בשכר ששולם. בית הדין יקבל גם ראיות ועדים שיכולים לאשר את הטענות שלך לגבי היקף עבודתך בפועל והפרשי הגמול שמגיעים לך לפי חוק בשל כך.
בדרך כלל הסעד המרכזי הוא חיוב המעסיק בתשלומי הגמול שלא שולם בפועל בתוספת ריבית והצמדה כחוק. עם זאת, במקרים בהם הוכחה חוסר תום לב מצד המעסיק באופן משמעותי ביותר, עשוי בית הדין לעבודה לפסוק פיצויי הלנה מיוחדים לטובת העובד כסעד נוסף לטובת הצדק וכאמצעי הרתעה עתידי בפני הפרות דומות.
כאשר המעסיק אינו מנהל כדין רישום מדויק של שעות העבודה כנדרש בחוק, חל הכלל המשפטי שמעביר אליו את נטל ההוכחה. משמעות הדבר שבית הדין עשוי לקבל ביתר קלות גרסת עובד לגבי מספר השעות הנוספות שבוצעו אם אין למעסיק ראיות ממשיות אחרות שסותרות גרסה זו באופן ברור ומשכנע.
המידע בדף זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. אין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות או אחרות. בכל מקרה יש להיוועץ בעורך דין מוסמך. כל הזכויות שמורות.
