תשלום המגיע לעובדות ועובדים הזכאים לחופשת לידה, במטרה להבטיח הכנסה במהלך התקופה שבה הם אינם עובדים. הזכות לדמי לידה ניתנת על ידי המוסד לביטוח לאומי.
משרדו של עורך דין שלמה ולר מתמחה בתחום דיני העבודה ובעל ניסיון עשיר בייצוג עובדים ומעסיקים. עם מחויבות בלתי מתפשרת למקצועיות ואמינות, המשרד מספק פתרונות משפטיים מותאמים אישית, תוך ליווי צמוד בכל שלב בתהליך המשפטי.
תשלום המגיע לעובדות ועובדים הזכאים לחופשת לידה, במטרה להבטיח הכנסה במהלך התקופה שבה הם אינם עובדים. הזכות לדמי לידה ניתנת על ידי המוסד לביטוח לאומי.
תשלום לו זכאית עובדת או עובד בעקבות יציאה לחופשת לידה, המחליף את שכר העבודה בתקופת החופשה, לפי חוק הביטוח הלאומי והדינים בישראל.
לפי הדין הישראלי, דמי הלידה משולמים לעובדת שהייתה מבוטחת בביטוח הלאומי וצברה תקופת אכשרה מספקת בהתאם לחוק הביטוח הלאומי. הזכות לקבלת דמי לידה מתייחסת לתקופה של 15 שבועות (או 8 שבועות חלקיים במקרים מסוימים), ונועדה לאפשר להורה להקדיש זמן לטיפול בילד שזה עתה נולד, תוך שמירת היציבות הכלכלית. סכום דמי הלידה נקבע על בסיס שכר המבוטחת בשלושת החודשים האחרונים לפני יום הפסקת עבודתה עקב הלידה. כמו כן, החוק מאפשר לעובדים זכאות חלקית בתנאים מסוימים, ובהם מקרים של אימוץ או פונדקאות.
הזכאות לדמי לידה מותנית בתקופת ביטוח קודמת (תקופת אכשרה) של לפחות 10 מתוך 14 חודשים או 15 מתוך 22 חודשים טרם הלידה. בנוסף נדרש הפסקת עבודה בפועל בשל הלידה.
המעסיק אינו משלם ישירות את דמי הלידה לעובדת; תשלומים אלה מועברים על ידי המוסד לביטוח לאומי בלבד. חובת המעסיק היא למסור לביטוח הלאומי נתוני העסקה נכונים ועדכניים, כדי לאפשר חישוב תקין ומדויק של הזכויות המגיעות לעובדת.
בפסיקה נדונו סוגיות בהן מעסיקים דיווחו באופן לקוי או נמנעו מלמסור מידע מהימן למוסד לביטוח לאומי בנוגע לשכר העובדת והיקף העסקתה. בתי הדין חייבו מעסיקים לפצות עובדות בגין פגיעה בזכותן לדמי לידה מלאים עקב מחדל בדיווח.
| נושא | תיאור עיקרי | הערות רלוונטיות |
|---|---|---|
| זכאות העובדת לדמי לידה | נדרשת תקופת אכשרה מינימלית לקבלת התשלום מהמוסד לביטוח לאומי. | תקופות שירות צבאי ושירות לאומי מוכרות בחלק מהמקרים כחלק מתקופת האכשרה. |
| גובה דמי הלידה ותשלומם בפועל | מחושב על פי ממוצע שכר העובדת ב־3 החודשים הקודמים ללידתה. | התקרה נקבעת בהתאם לשיעור המקסימלי הקבוע בחוק הביטוח הלאומי ומתעדכנת מדי שנה. |
| מועד הגשת התביעה לתשלום דמי לידה | ניתן להגיש החל מיום הפסקת העבודה ולכל המאוחר בתוך שנה ממועד הזכאות. | הגשה מאוחרת מדי תגרור סיכון לשלילת חלק מהזכות לקבלת התשלום. |
המוסד לביטוח לאומי מחשב את סכום דמי הלידה לפי ממוצע השכר ברוטו שהתקבל בפועל בתקופה שלושה חודשים טרם הפסקת עבודתה בעקבות ההיריון והלידה. אם העובדת עבדה במשרה חלקית, גובה הדמים יהיה בהתאם להכנסה הנמוכה יותר שהייתה בפועל בתקופה הרלוונטית הזו.
כן, אב יכול להיות זכאי לדמי לידה בתנאים מסוימים: כאשר הוא מחליף את האם בחלק מחופשת הלידה לאחר השלמת שישה שבועות ראשונים לפחות על ידי האם; או כאשר האב מטפל בילד לבד מסיבות רפואיות או מצערות כגון פטירת האם או מצב בריאותי שאינו מאפשר לה טיפול בילד.
אם קיימת טענה כי הסכום ששולם לך נמוך ממה שמגיע לך על פי החוק ועל פי הכנסתך הריאלית, ניתן להגיש השגה למוסד לביטוח לאומי עם אסמכתאות מתאימות כגון תלושי שכר ונתוני עבודה נוספים. במקרה הצורך ניתן לערער לבית הדין לעבודה תוך שנה מקבלת החלטתו הסופית של הביטוח הלאומי בהשגה שלך.
המידע בדף זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. אין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות או אחרות. בכל מקרה יש להיוועץ בעורך דין מוסמך. כל הזכויות שמורות.
