מודל העסקה שבו העובד מועסק על ידי חברה חיצונית (קבלן), אך מבצע עבודה עבור ארגון אחר. על המעסיקים להבטיח זכויות שוות לעובדי מיקור חוץ ועובדים ישירים.
משרדו של עורך דין שלמה ולר מתמחה בתחום דיני העבודה ובעל ניסיון עשיר בייצוג עובדים ומעסיקים. עם מחויבות בלתי מתפשרת למקצועיות ואמינות, המשרד מספק פתרונות משפטיים מותאמים אישית, תוך ליווי צמוד בכל שלב בתהליך המשפטי.
מודל העסקה שבו העובד מועסק על ידי חברה חיצונית (קבלן), אך מבצע עבודה עבור ארגון אחר. על המעסיקים להבטיח זכויות שוות לעובדי מיקור חוץ ועובדים ישירים.
מונח משפטי המתאר מצבים בהם עובד מועסק על ידי חברה אחת אך מבצע בפועל את העבודה עבור חברה אחרת, כאשר מתעוררות שאלות של אחריות משפטית ביחסי העבודה.
יחסי עבודה במיקור חוץ בישראל הם מצב שבו גורם אחד (קבלן כוח אדם או שירותים) מספק עובדים לגורם אחר (המזמין). בדין הישראלי הובהר כי במקרים מסוימים עשוי להתקיים קשר משפטי ישיר בין העובד לבין הגורם המקבל את שירותיו אף ללא הסכמה פורמלית, וזאת מכוח מבחנים שנקבעו בפסיקה כגון מבחן ההשתלבות והפיקוח. בתי הדין לעבודה בוחנים בקפידה את מערכת היחסים בפועל על מנת לקבוע מי הוא המעסיק האמיתי ולמי מוטלת האחריות לזכויות והחובות כלפי העובד.
בתי הדין לעבודה בישראל קבעו מספר תנאים לבחינת מעמדו של עובד במיקור חוץ: האם העובד משולב במקום עבודתו של המזמין, מי מעניק הנחיות ופיקוח לעובד בפועל, מי שולט בתנאי העבודה ומי נושא בסיכון הכלכלי הקשור להעסקת העובד. קביעת יחסי עובד-מעביד נעשית על בסיס נסיבות עובדתיות בכל מקרה לגופו.
כאשר מוכרים יחסי עבודה בין עובד למזמין השירותים באופן ישיר, המזמין הופך אחראי לכל הזכויות והתנאים של העובד לפי חוק, לרבות זכויות סוציאליות כמו דמי הבראה, פיצויי פיטורים וחופשה שנתית. גם אם קיימת חברת מיקור חוץ פורמלית המעסיקה את העובד, בתי המשפט יכולים להטיל אחריות משותפת על הגורם המזמין במקרה שהעובד לא קיבל זכויות יסוד לפי חוק.
העובד רשאי להגיש תביעה לבית הדין לעבודה לקבלת פיצויים כנגד שני הגורמים – המזמין וקבלן כוח האדם – בגין הפרה של זכויותיו. הפיצוי יכול לכלול השלמת שכר, הפרשי זכויות סוציאליות ואף פיצויי עוגמת נפש אם הוכחה התנהלות חסרת תום לב או ניצול לרעה מצד המעסיקים.
| נושא | תיאור עיקרי | הערות רלוונטיות |
|---|---|---|
| זהות המעסיק האמיתי | נקבעת לפי מבחן ההשתלבות והפיקוח בבית הדין לעבודה. | בית הדין בודק נסיבות עובדתיות ולא רק חוזים כתובים. |
| אחריות לתשלום זכויות סוציאליות | באופן עקרוני מוטלת על הקבלן אך יכולה לחול גם על מזמין השירותים. | בית הדין רשאי לקבוע אחריות משותפת בהתאם לנסיבות העסקה. |
| התיישנות תביעות בתחום מיקור החוץ | תקופת ההתיישנות היא שבע שנים מתום יחסי העבודה בפועל. | חשוב להגיש תביעה בזמן כדי שלא תאבד הזכות לסעד המשפטי. |
במצב כזה יבחן בית הדין האם התקיימו נסיבות המצדיקות הטלת אחריות ישירה או משותפת גם על מזמין השירותים. בדרך כלל ייבחנו מידת המעורבות הישירה שלו והשליטה שלו בעבודתו השוטפת של העובד ובנסיבות העסקתו בפועל, וכן שאלת ההתנהלות בתום לב מצד שני הצדדים לאורך תקופת ההעסקה.
לעובד קיימת האפשרות לתבוע הן את קבלן כוח האדם שהעסיק אותו באופן רשמי והן את הגורם המזמין לו העניק שירותיו בפועל. בית הדין עשוי לחייב באחריות מלאה או חלקית גם את החברה המקבלת את השירותים במקרה וזו התרשלה בבקרה או בשמירה על הזכויות של אותו עובד במהלך העסקתו אצלה.
כן, חובה לתת הודעה מוקדמת כחוק גם ביחסי עבודה במיקור חוץ. ככלל החובה מוטלת בראש ובראשונה על הקבלן הרשמי שאצלו הועסק העובד, אולם בהתאם לנסיבות יכול בית הדין לקבוע כי המזמין אחראי אף הוא במקרה שהייתה מעורבות גבוהה בניהול ישיר ובהחלטה לסיים העסקת העובד בצורה חד צדדית ובלא הודעה מראש כחוק.
המידע בדף זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. אין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות או אחרות. בכל מקרה יש להיוועץ בעורך דין מוסמך. כל הזכויות שמורות.
