עובדים זכאים להפסקות במהלך יום העבודה לפי החוק. מעסיקים שאינם מאפשרים הפסקות אלו עשויים להיות מחויבים לשלם פיצויים לעובדים בגין הפרת זכויותיהם.
משרדו של עורך דין שלמה ולר מתמחה בתחום דיני העבודה ובעל ניסיון עשיר בייצוג עובדים ומעסיקים. עם מחויבות בלתי מתפשרת למקצועיות ואמינות, המשרד מספק פתרונות משפטיים מותאמים אישית, תוך ליווי צמוד בכל שלב בתהליך המשפטי.
עובדים זכאים להפסקות במהלך יום העבודה לפי החוק. מעסיקים שאינם מאפשרים הפסקות אלו עשויים להיות מחויבים לשלם פיצויים לעובדים בגין הפרת זכויותיהם.
פיצוי כספי אותו זכאי העובד לקבל ממעסיקו עקב הפרת זכותו להפסקות מנוחה במהלך יום העבודה, בהתאם לחוקי העבודה בישראל.
לפי דיני העבודה בישראל, עובדים זכאים להפסקות מנוחה סדירות במהלך יום עבודתם. מעסיק המונע או אינו מאפשר לעובד לנצל הפסקות חוקיות בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, חושף עצמו לתביעה משפטית. פיצויים אלו נקבעים בהתאם להיקף וזמן העבודה שבהם הופרה הזכות ולהיקף הנזק שנגרם לעובד. על העובד להוכיח את אי מתן ההפסקה ואת הימנעות המעסיק מלאפשר לו זמן מנוחה הוגן כפי שהחוק מחייב. בתי הדין לעבודה רשאים לפסוק לעובדים פיצויים נוספים מעבר לשכר הרגיל במקרים מסוימים של הפרה חמורה ומתמשכת.
על מנת שהעובד יהיה זכאי לפיצוי, עליו להוכיח כי עבד מספר מינימלי של שעות המזכה בהפסקה וכי מעסיקו מנע בפועל קבלת ההפסקה או לא אפשר ניצולה במלואה לפי דרישות החוק.
מעסיקים אחראים באופן מלא ליידוע העובדים על זכותם להפסקות ואף חייבים לוודא כי הזכויות מיושמות בפועל בארגון. הפרת חובות אלה עשויה להביא לחשיפת המעסיק לתביעות ופיצויים שונים בבית הדין לעבודה.
תקופת ההתיישנות בתביעת פיצוי בגין אי מתן הפסקה עומדת על 7 שנים מיום היווצרות העילה (המועד שבו לא ניתנה ההפסקה). לאחר תקופה זו לא יוכל העובד לתבוע את זכויותיו בבית הדין לעבודה.
| נושא | תיאור עיקרי | הערות רלוונטיות |
|---|---|---|
| זכאות להפסקה יומית | לעובדים ביום עבודה בן 6 שעות לפחות מגיעה הפסקה של 45 דקות לפחות, מהן לפחות 30 דקות רצופות. | קיצור ההפסקה דורש אישור מיוחד מטעם שר הכלכלה והתעשייה. |
| צורת ניצול ההפסקה | במהלך ההפסקה רשאי העובד לצאת ממקום עבודתו אלא אם נוכחותו במקום הכרחית ואושרה מראש כחוק. | אם חובה על העובד להישאר בעבודתו במהלך ההפסקה, היא נחשבת לזמן עבודה לכל דבר ועניין. |
| גובה הפיצוי האפשרי בתביעה | נקבע לפי הוכחת הנזק שנגרם לעובד ולפי חומרת הפרת הזכות להפסקות מצד המעסיק. | בתי הדין עשויים לפסוק גם פיצוי ללא הוכחת נזק במקרים מסוימים של התנהלות חמורה במיוחד. |
ביום עבודה בן שמונה שעות ומעלה קיימת זכות להפסקה אחת רצופה בת לפחות חצי שעה (30 דקות), מתוך כלל 45 הדקות הנדרשות בחוק. ברוב הענפים, הזמן הזה אינו מחושב כשעת עבודה ואינו מזכה בשכר, אלא אם המעסיק דורש הישארותו של העובד במקום העבודה במסגרת תפקידו בזמן זה.
במצב בו המעביד דורש מהעובד להישאר במקום העבודה ולרשות המעביד במשך כל זמן ההפסקה, אזי מדובר בזמן עבודה שעליו להיות משולם כשכר רגיל לכל דבר. במקרה שזמן זה אינו משולם כנדרש, רשאי העובד לתבוע את התשלום והפרשי השכר בפני בית דין לעבודה.
ניתן להוכיח זאת באמצעות עדויות עובדים אחרים, דו"חות נוכחות פנימיים והודעות טקסט או אימייל שבהם ניתנו הוראות מפורשות מהמעסיק לעבוד בזמן המוגדר כהפסקה. מומלץ לשמור תיעוד מסודר ככל האפשר שיעיד על הפרת זכותך ויקל על הליך התביעה במקרה הצורך מול בית הדין לעבודה.
המידע בדף זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. אין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות או אחרות. בכל מקרה יש להיוועץ בעורך דין מוסמך. כל הזכויות שמורות.
