משרדו של עורך דין שלמה ולר מתמחה בתחום דיני העבודה ובעל ניסיון עשיר בייצוג עובדים ומעסיקים. עם מחויבות בלתי מתפשרת למקצועיות ואמינות, המשרד מספק פתרונות משפטיים מותאמים אישית, תוך ליווי צמוד בכל שלב בתהליך המשפטי.
עו"ד שלמה ולר מסביר את המונח, ומלווה עובדים ומעסיקים במיצוי מלא של הזכויות.
עובדים שנמנע מהם לעבוד במהלך סגר זכאים לשכר בהתאם לחוק, כמו תשלום עבור ימי חופשה, חל"ת (חופשה ללא תשלום) או פיצוי מהמעסיק או מהמדינה.
הכוונה לתשלומים שחייב מעסיק לשלם לעובדים בעת הכרזה רשמית של המדינה על סגר, גם במצבים בהם מקום העבודה מושבת חלקית או מלא.
במהלך תקופות סגר שהוכרזו בעקבות מצב חירום לאומי כמו מגיפת הקורונה, קבע המחוקק הישראלי הסדרים מיוחדים המורים על תשלום שכר חלקי או מלא לעובדים, בהתאם לסוג הענף ולמידת הפגיעה בעסק. ההסדרים שנחקקו קבעו את היקף השכר שישולם לעובדים, תוך אבחנה בין עסקים חיוניים ללא-חיוניים ובין עובדים שהוצאו לחל"ת לבין אלה שהמשיכו לעבוד במתכונת מצומצמת. מעסיקים שלא מילאו אחר הוראות אלה חשופים לתביעות משפטיות מצד העובדים ואף לקנסות מנהליים מטעם הרשויות המפקחות.
על פי הדין בישראל, המעסיק אחראי למלא אחר ההוראות בדבר תשלום השכר בתקופות של סגר ומצב חירום בהתאם להנחיות הממשלה והחלטות משרד העבודה והרווחה. באחריותו לתעד באופן ברור כל שינוי בתנאי ההעסקה ולעדכן מראש את העובדים לגבי השלכות הסגר על שכרם והמשך העסקתם.
עובד זכאי לקבל מידע מפורט ומדויק ממעסיקו בכל הנוגע לזכויותיו לשכר בעת סגר. עובד אשר שכרו נפגע בניגוד לחוק זכאי להגיש תלונה לרשויות וכן לתבוע את השבת השכר שנמנע ממנו בבית הדין לעבודה בצירוף פיצויי הלנת שכר כאשר הדבר מתאים.
| נושא | תיאור עיקרי | הערות רלוונטיות |
|---|---|---|
| גובה התשלום בתקופת הסגר | נקבע בהתאם להסדרים מיוחדים שהוגדרו בחקיקה ייעודית או בהסכם קיבוצי ככל שקיים. | גובה התשלום משתנה בין ענפים שונים במשק ובהתאם למידת החיוניות של העסק. |
| זכות התביעה לפיצוי נוסף | עובדים שרואים עצמם נפגעים כתוצאה מאי-תשלום מלא רשאים להגיש תביעה לבית הדין לעבודה. | קיימת אפשרות לקבל פיצויי הלנת שכר במקרים מתאימים. |
| הגדרת עסק חיוני בסגר | עסקים חיוניים המשיכו בתפעול רגיל או חלקי ולכן חויבו בתשלום מלא או יחסי לעובדיהם. | הגדרת עסק חיוני נקבעת בהחלטות ממשלה וגוררת השלכות ישירות על חובת התשלום לעובדיו. |
האם כל מעסיק חייב לשלם משכורת מלאה במהלך סגר?
לא בהכרח. החובה תלויה במעמד העסק כ"חיוני" או "לא חיוני", סוג הענף והוראות מיוחדות שהממשלה מפרסמת לסגרים ספציפיים. העסקים שנאלצו להיסגר לגמרי עשויים להיות כפופים להסדרים המאפשרים הוצאה לחל"ת, כאשר במקרה כזה אין חובה לתשלום שוטף מצד המעסיק אלא זכאות לדמי אבטלה מהמדינה עבור העובד בתקופה זו.
כיצד ניתן לפעול נגד מעסיק שאינו משלם כראוי בזמן סגר?
ניתן להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה נגד המעסיק בדרישה להשבת הכספים וכן פיצויי הלנת שכר במקרים המתאימים לכך. בנוסף, ישנה אפשרות להגיש תלונה לרשות האכיפה במשרד הכלכלה לצורך אכיפה מנהלית מול אותו מעסיק וקבלת מענה מהיר יותר לבעיה.
מהן ההשלכות המשפטיות על אי תשלום השכר בתקופת הסגר?
מעסיקים שלא שילמו כחוק חשופים לסנקציות משפטיות הכוללות לא רק השבת השכר אלא גם הטלת פיצויי הלנת שכר גבוהים יחסית. בנוסף לחשיפה האזרחית בפני בית הדין האזורי לעבודה, קיימת חשיפה מנהלית לקנסות כספיים והליכי אכיפה מצד משרד הכלכלה ורשויות הפיקוח המתאימות במדינה.
המידע בדף זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. אין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות או אחרות. בכל מקרה יש להיוועץ בעורך דין מוסמך. כל הזכויות שמורות.
